בטור חדש להרמת המורל, איתי שקד מביא את סיפורי הקפה של תיירים שבאו לתמוך בישראל • ד"ר דניאל כהן מצרפת מסביר למה הקפה שם כל כך גרוע, איפה שותים קפה טוב בפריז ולמה אנחנו חייבים להתחיל לכבד אחד את השני
במסגרת התרומה שלנו לשמירה על השגרה והשמחה, החלטנו שאין נכון יותר מאשר להראות את החצי המלא של הכוס של החיים, בפתיחת מדור חדש במסגרת הטור הוותיק סיפורי קפה. סבתא שלי תמיד אמרה שהחיים שוטפים גם את הימים הנוראים ביותר. אני מאמין בכל מאודי, שאת העובדה הזאת נצליח להוכיח באמצעות שיתוף לבבי של שיחות קפה עם האנשים הנהדרים ביותר שמשוטטים בעיר בימים אלה – יהודים מהתפוצות שבאו לישראל כדי להביע סולידריות ושותפות גורל, ויותר מכך – כדי ליהנות מחיי היום יום שלנו כאן, בתל אביב ובארץ חמדת.
את המדור פותח חבר חדש ויקר שלנו מצרפת, דניאל. רק לאחר כמה ימים שהוא פתח אצלנו עם קפה של בוקר ושיחה ידידותית, החלטתי לשאול אותו שאלות קצת יותר רלוונטיות, שאני אשאל את כל האורחים שיבקרו כאן במדור החדש: התייר.ת המעודד.ת. יס! בואו נתחיל:
מה שמך?
"שמי ד"ר דניאל כהן. במקור אני מגיע מכפר קטן ליד בוקרשט ברומניה, אך כיום אני גר בנאנט שבצרפת. יהודי גאה. אני רדיולוג בכיר ומומחה להדמיות רפואת נשים והדמיות אונקולוגיה. אני כאן בחופשה, אבל הגעתי בעיקר כדי לתמוך בישראל".
איזה קפה אתה שותה?
"אמריקנו גדול, שחור וחזק. בדרך כלל אני שותה קפה בקלייה בהירה, ערביקות מאתיופיה, ברזיל ומרכז אמריקה. לעתים אני מערבב ביניהן ולפעמים שותה חד-זני, בעיקר באספרסו. יש לי מכונת אספרסו ביתית איטלקית, Lelit Bianca, ומטחנה מצוינת. תענוג גדול".
איך הקפה בנאנט?
"למעשה יש רק מקום אחד עם קפה טוב בנאנט, קפה אלאיה, Alaïa café & boutique, שבקצה רחוב בודפשט. הקפה ברוב המקומות מריר מאוד ועם רובוסטה, בקלייה כהה. קלייה צרפתית אמיתית. בפריז אני שותה ב-Café Verlet, ליד הלובר. יש להם הרבה תערובות שהם קולים לבד, כמוכם, והם מכינים את האספרסו במכונת לה מרזוקו, גם כן כמוכם, ויש פילטר V60, עשרות חליטות תה מבושמות והרבה היסטוריה של תרבות קפה פריזאית, שנמשכת למעלה מ-150 שנה".
כמה מילים על הקלייה הצרפתית?
"כמעט בכל בית קפה אקראי בצרפת, בעיירות הקטנות, בכפרים ובטח שבערים גדולות כמו נאנט ופריז הבירה, הקפה יהיה שחור ומר. הקלייה הצרפתית היא הסטנדרט, ככה רגילים לשתות בצרפת. רק כשהתחלתי להכיר קפה בסגנונות שונים, בארצות ובערים אחרות, הפסקתי להוסיף סוכר לקפה. הבעיה היא בקלייה. זו קלייה כהה פלוס-פלוס. כשהקפה שרוף, רוב מרכיבי הטעם הולכים לאיבוד – השמנים, הארומה הטבעית, הקרמה… הקפה לא מיטבי. יש גם הרבה אגדות אורבניות למה הקפה בפריז לא טעים, וכששותים אותו, באמת אומרים – וואלה, נכון".
ולסיום, כמה מילים לעידוד?
"בהחלט. שתמיד נאמין בעצמנו. שיהיה לנו האומץ לצעוד עם הפחד. אנחנו אומה קטנה, כמו תינוק שרק מתחיל לגדול. דיברתי עם הרבה ישראלים בתל אביב וחיפה וראיתי שיש כאן מגוון גדול של טיפוסים ודעות, והרבה גזענות. אנחנו חייבים, אבל חייבים, לכבד את כולם. מדינת ישראל היא כמו ארוחת יום שישי עם קידוש – אנחנו משפחה נרחבת וחייבים לדעת איך לחיות ביחד למרות השוני בינינו. להיות אמפתיים. וזה כולל את כולם. כולם!"
תודה דניאל, שנתראה בימים טובים.