
החלטתי לצאת למסע. טוב לא צריך להיות דרמטיים, אבל החלטתי לצאת ולחפש את כוסות הקפה פילטר הטובות בתל אביב, לקראת פרויקט חדש ומגניב של מגזין שותים שייצא בקרוב – תעקבו ברשתות החברתיות כדי לא לפספס.
כחלק מהמגמה העולמית, תל אביב חווה בשנים האחרונות פריחה מבורכת של בתי קפה מהגל השלישי, חלק אפילו מגדירים את עצמם – בצדק או שלא – Specialty Coffee. אם נשים לרגע בצד את עניין הפולים עצמם ונתרכז רק בשיטות החליטה, כדי להיכלל בקטגוריה הלא רשמית הזו ראוי שבית הקפה יציע בתפריט לפחות סוג אחד של קפה פילטר: V60, אירופרס, Kalita, באץ' ברו, Chemex או אפילו פרנץ' פרס.
תחנה ראשונה: תל אביב היא עיר של אמריקנו
המסע לחיפוש משקאות הפילטר הטובים בתל אביב התחיל בקפה טימותי באבן גבירול. הייתי בצהריים של אמצע שבוע בכמה סידורים במגדל המאה, ואחריהם החלטתי להצפין לטימותי, אולי לשבת לעבוד קצת בחלל העבודה שלהם ללפטופיסטים. הם מגישים קפה מקלייה מקומית ומעידים על עצמם שהם חלק מתנועת הגל השלישי.

בפעם האחרונה שהייתי פה שתיתי אספרסו מתערובת הבית שלהם, כשהגעתי כדי לטעום אותה אחרי שזכתה במדליית ארד בתחרות "הקפה הטוב 2023" של מגזין שותים. היא מורכבת מ-90% פולי ערביקה מברזיל, גואטמלה, מרכז אמריקה ואפריקה ועוד 10% רובוסטה מהודו, והקלייה היחסית בהירה מוציאה ממנה אספרסו מודרני טעים, מאוזן, עם חמיצות קלילה ושכבת קרמה יפה ואגוזית. אבל הפעם הגעתי כדי לשתות קפה פילטר, לא אספרסו.
שאלתי את הבריסטה אם הם מגישים קפה פילטר. היא השיבה בחיוב, הסתובבה ושלפה דריפר V60 מהמדף מאחור (18 ש"ח. יש בתפריט גם Chemex ופרנץ' פרס). לא נראה שהוא היה בשימוש לאחרונה, תל אביב היא עיר של אמריקנו. היא הכניסה מנת פולים לַמטחנה שמכוילת לטחינה לפילטר, מילאה קומקום מזיגה במים רותחים ממכונת האספרסו, שטפה את הפילטר והתחילה בחליטה בסגנון חופשי – בלי משקל או טיימר.

- חברת Hario השיקה את פגָסוּס: דריפר כמו V60 אבל עם תחתית שטוחה
- "יצאתי למסע בעקבות קפה זוכֶה פרָסים, וגיליתי שמאחורי כל כוס קפה יש סיפור"
הקפה הוגש בקנקן זכוכית חמוד עם זרבובית למזיגה לצד כוס זכוכית של קפוצ'ינו. איזה פולים אלה, שאלתי. התערובת האיטלקית, ענתה הבריסטה. תערובת עם 25% רובוסטה בקלייה יחסית כהה – לא הבחירה האופיינית לקפה פילטר, במיוחד כשיש בהיצע גם מבחר לא קטן של חד-זניים.
הקפה היה טעים, אבל זה לא הפילטר המפונפן שמגישים בדרך כלל בבתי קפה ספיישלטי, זה שמוכן מפולים בקלייה בהירה, עם חמיצות וטעמים פירותיים או פרחוניים, ומוגש בכוס זכוכית עדינה או חרס בעבודת יד. לפה באים בשביל לעבוד. הפרופיל בהחלט מצדיק את שם התערובת – איטלקי, עוצמתי, המרירות מורגשת, נוכחות בולטת אך נעימה של הרובוסטה. דומה לאמריקנו קלאסי מינוס העוקץ שמגיע עם הלחץ של האספרסו, או פילטר בסגנון אמריקאי.

והכמות, היא הספיקה בערך לארבע כוסות. מעולה למי שמגיעים לשבת לעבוד או ללמוד בפינת הלפטופים, במיוחד אם רוצים לקבל אקסטרה קפאין בחסות הרובוסטה.
אפשר לומר שנשברו פה כמה קונספציות: ראשית, גם תערובת עם לא מעט רובוסטה ובקלייה כהה יכולה להוציא קפה פילטר טעים, ויותר מזה, היא תהיה גם סלחנית לחליטה לא מדודה ומדויקת – יותר מאשר קפה בקלייה בהירה, שבסטייה קלה ממתכון מדויק עלול לצאת חלול או חמוץ מדי.