אחרי שנתיים של היעדרות, ביום חמישי ייערך שלב הגמר של תחרות ה-Aeropress הישראלית השלישית, כחלק מתחרות האירופרס העולמית, שבה בריסטות מתחרים על תואר "כוס הקפה הטובה ביותר שהוכנה ב-Aeropress".
אם עדיין לא יצא לכם להכיר, אירופרס הוא מכשיר להכנת קפה בצורת גליל, כמו בוכנה, שבאמצעות לחץ דוחף את הקפה דרך פילטר נייר ישירות לכוס. האירופרס נחשב לחלק מתנועת הקפה של הגל השלישי.
האפשרויות להכנת קפה באירופרס הן פחות או יותר בלתי מוגבלות, כשאפשר בדרך לשחק עם כל הפרמטרים – כמות המים, כמות הקפה הטחון, זמן החליטה, טמפרטורת המים, עובי טחינת הקפה ועוד – ולקבל כוס קפה שונה בכל פעם. זו בעצם מהות התחרות, איזה בריסטה מצליח או מצליחה לייצר את המתכון האידיאלי ולהכין את כוס הקפה הטעימה ביותר, כשכל המתחרים משתמשים באותם פולים.
תפסנו לשיחה את קיי בירד (Kaie Bird), מארגנת תחרות האירופרס הישראלית, בתקופה הקצרה והלחוצה שבין השלב הראשון של התחרות שנערך בסוף ספטמבר, לבין שלב הגמר שייערך ב-14 באוקטובר ("מבין בערך 50 מדינות, נראה לי שישראל היחידה שחילקה את התחרות לשני אירועים").
האירופרס מאוד נישתי בארץ, קשה למצוא אותו בבתי קפה, אפילו של הגל השלישי. למה זה לדעתך?
"בעקבות הקורונה אנשים היו חייבים ללמוד להכין קפה בבית כי אי אפשר היה ללכת לבתי הקפה, אז זה דחף את הסצנה קדימה והביא דברים שלא היו בעבר. אירופרס הוא עדיין נישתי כמו שקפה ספיישלטי תמיד יהיה נישתי. זה יהיה תמיד רק בשביל קהל מסוים. תמיד יהיו אנשים שלא ישלמו עבור איכות כי הם חושבים שהקפה שהם שותים הוא הכי טוב ואף אחד לא יגיד להם אחרת. זה היופי בקפה, לכל אחד הטעם האישי וההעדפות שלו".
למה דווקא אירופרס? מה כל כך מיוחד בו?
"ב-2017, השנה הראשונה של התחרות, היינו צריכים לערוך סדנת היכרות – שלום, מה זה אירופרס, איך מכינים איתו קפה והכול. התחלנו ממש מאפס. אירופרס זה קל, מהבחינה שהתחרות לא דומה ל-WBC, תחרות הבריסטות העולמית. אין דפים על גבי דפים של חוקים והנחיות. זה פשוט יותר, זו אמורה להיות התחרות הכיפית, הקלילה. זה האנטיתזה ל-WBC".
הם נוקשים יותר.
"כן, זה עדיין כיף אבל מאוד מקצועני, שזה טוב, בכל זאת זה הבריסטה הטוב ביותר, אבל תחרות האירופרס היא יותר בקטע של לשתות בירה יחד, ליהנות, כוס הקפה הכי טובה הערב תנצח. זה קליל, זה כיף, אני חושבת שזה יכול יותר להתאים לקהל הישראלי, שלא היה רגיל לכל הדבר הזה בכלל".
יש הרבה דרכים להכין קפה באירופרס וכל פעם ייצא אחרת. בתחרות, כמה קשה לשפוט דבר כזה?
"זה משהו שתמיד צריך לחשוב עליו כששופטים. כאילו, זה אירופרס! הייתי באירועים באמסטרדם שהשופטים שותים בירה בין הטעימות. אין לזה הגדרה מסוימת, זה עניין של דעה, מה הכוס הכי טובה באותו ערב. כמו לאטה ארט, מי מכין את הכוס הכי טובה באותו רגע באותו ערב. לא בהכרח הבריסטה הכי טוב בכל הזמנים. שלושת השופטים עוברים 'כיול' לפני התחרות, ומנסים להתחדד על האופי של פולי הקפה של התחרות, וזה הסטנדרט של השיפוט של שאר הכוסות. בגלל הקורונה כל שופט מקבל כוס משלו, אז בכל סיבוב של שלושה מתחרים זה סך הכול 9 כוסות. כל שופט בוחר מבין שלוש הכוסות את הכוס שהוא הכי אהב. העוזר המהמם שלי גבי עוזר לי, הוא מרים את הכוסות שהשופטים בחרו, כי יש מתחת את המדבקה של המשתתף, ואני מכריזה למשל 'ירוק, ירוק, כתום', ואז מסתכלת מי המשתתף הירוק, והוא הזוכה בסיבוב. אם יש תיקו בין השופטים, אני אהיה שוברת השוויון. אז בשני סיבובים הייתי צריכה להכריע בעצמי. וזה כל כך מעניין שהכוסות דומות אבל גם שונות. וזה גם מלחיץ כי את מחזיקה בידייך את גורל חייו של מישהו. הייתי צריכה להכריע בסיבוב השביעי, והייתי כל כך בלחץ. ברגע שגבי הרים את הכוס והבנתי שאצטרך להכריע הייתי כזה 'אוי לא'. זה היה סיבוב מלחיץ מאוד. ידעתי שצריך לקחת את זה ברצינות, אז לקחתי כמה שניות, שתיתי מים וטעמתי את הכוסות. והשופטים צדקו, זה היה די דומה אבל היו ניואנסים לכל כוס, אז הייתי צריכה לטעום שוב. הכוסות הראשונה והשלישית היו מאוד קרובות, אבל היה איזה אפטרטייסט שהופיע בכוס הראשונה, לכן בחרתי את הכוס השלישית. היא הייתה פשוט כוס יותר טובה שהייתי מעדיפה לשתות, טעימה יותר, האפטרטייסט היה טוב, הייתי 100 אחוז בטוחה בבחירה שלי, ועכשיו הבריסטה הזו פיינליסטית. זה די מדהים כי בזמן ההרשמה תייגתי אותה בסטורי וכתבתי 'קדימה ליידיז, יש רק שתי נשים שנרשמו אז קדימה להירשם', והיא אמרה 'הדחיפה הזו זה מה שהייתי צריכה' ונרשמה, ועכשיו היא פיינליסטית! והיא בריסטה ביתית, אני ממש גאה בה".
סך הכול נרשמו רק שלוש נשים?
"כן. זו תעשייה עם רוב גברי, ואני מנסה שזה יהיה יותר כוללני אבל אתה יודע… היה ערבוב מגניב של בריסטות ביתיים, בריסטות מקצועיים, קולים. היה ייצוג נחמד השנה".
למה אנחנו יכולים לצפות בשלב הגמר?
"זה יהיה אירוע פתוח לציבור. 14 באוקטובר בשעה 19:00 בקופישופ 51 בתל אביב. יש שבעה פיינליסטים: שניים מקפה נחת, שניים מ-hoc, שני בריסטות ביתיים ואחת מקפה נעימה בחיפה. אני כל כך גאה בכולם. יהיו ארבעה סיבובים ואז הגמר".
כמארגנת התחרות, טיפים למי שמתחיל לעבוד עם אירופרס?
"יש הרבה סרטונים באינטרנט שאפשר לצפות וללמוד על האירופרס, ואפשר לנסות ולבדוק, וזה היופי בקפה פילטר, שבבית אפשר להיות כמו מדענים, אני אוהבת את זה. אני מציעה לקנות מטחנה טובה. מי שרוצה להכין קפה ממש טוב, מי שממש בעניין – להשיג מטחנה ידנית טובה. זה אחד הדברים הכי חשובים. ואני חושבת שכדאי להשיג קומקום שמציג את הטמפרטורה של המים. ככה אפשר לשמור על חזרתיות".
טיילת הרבה בעולם בענייני קפה. איפה תל אביב, וישראל בכלל, נמצאת ביחס לעולם?
"אני מארגנת את האירועים האלה כבר כמה שנים. עכשיו זה נראה לנו רגיל שהבריסטות חברים אחד של השני. בשלב הראשון של התחרות כולם התרועעו עם כולם, וכולם היו שווים, אהבתי את זה. וזה מה שאנחנו. האירועים שלי תמיד התמקדו… כמובן במקצוענות ובתחרות ובלה בלה בלה, אבל העניין בשבילי זה הקהילה, האנשים. ואני חושבת שישראל התקדמה הרבה, בעיקר בגלל הקורונה, היא עזרה לצרכנים. כי התעשייה רצתה להתקדם אבל אי אפשר אם הצרכנים לא יקנו את זה. אבל עכשיו יותר ויותר צרכנים רוצים חמיצות בקפה שלהם. זה אומר שהקולים ובעלי בתי הקפה מבקשים מהיבואנים להביא קפה יפה ומורכב יותר, וכולם מרוויחים לדעתי. ואפשר לראות את זה, עכשיו נערך פסטיבל הקפה הראשון. משהו השתנה. יש בישראל הרבה מקום לייצר דברים טובים".
"אני אהיה קצת פיוטית וצ'יזית. קפה זה דבר כל כך יפה, זה עולם שלם, ויש כל כך הרבה אספקטים. יש את הצרכנים שקפה הוא פשוט חלק מהיומיום שלהם. ויש חלק מאתנו שמסתכלים על הכוס ורואים את היד שקטפה את הקפה, רואים את כל השרשרת ומחברים את הסיפורים האלה, ורוצים למצוא דרך לחגוג אותם באותנטיות. זו התשוקה שלי, לספר סיפורים שלא תמיד נראים ונשמעים. ולמזלי אני חושבת שתחרות האירופרס נותנת מקום לבריסטות שצצים והם לא השמות הגדולים בעולם שכולם מכירים".
אפילו בריסטות ביתיים.
"כן! זה מדהים! וכולם נפגשים ושווים. אני חושבת שזה מגניב".
את חושבת שבריסטות ישראלים פחות מתנשאים?
"זו שאלה טריקית, מלכודת (צוחקת). הבריסטות פה די מגניבים. אני חברה של הרבה מהם ולכל כך הרבה מהם יש לב טוב והם מדהימים. אני אוהבת בריסטות כי יש להם תשוקה לקפה אבל הם גם כל כך מוכשרים ואומנותיים. זה מדהים. הכישורים שלהם מדהימים. הם בדרך כלל אנשים פנטסטיים עם מוחות יצירתיים. ברגע שמתחילים לדבר איתם נפתח עולם שלם. בדרך כלל לא יוצא לעשות את זה בהמולת בית הקפה אבל זה לגמרי שווה את הזמן להקשיב. ולתת להם טיפים זה מאוד חשוב! אז בבקשה תנו להם טיפים".
אני אדגיש את זה בבולד.
"תודה".
