לבחור בחיים: שוק הכרמל חוזר לשגרה

אחד מסרטי הניינטיז שהכי אהבתי היה טריינספוטינג. מעבר לכל מה שסימל וייצג בתרבות של אותן שנים, הנגיעה שלו בזמן אמת הייתה בתיאור ההוויה שלי ושל החבר'ה שלי באותו זמן, ולמעשה, של כל קבוצות החבר'ה שהכרנו אז בעיר, בעולם שלפני האינטרנט – כולם עישנו את אותו וויד, שמעו את אותה המוזיקה, ראו את אותו אמ.טי.וי, צפו באותם סרטים וקראו את אותם מקומונים וספרים.

אך עבורי, לב הסרט ומשמעותו האמיתית היו טמונים במשפט האלמותי – "בחרו בחיים". בחרו בחיים כי אין ברירה אחרת. באותו זמן, כמתבגר פרוע שהרגיש שבקלות הגיע למפרצת של סוף כל הדרכים, הבנתי שזה באמת המוטו היחיד שנשאר יציב כשהכול מסביב מפוצץ, שבור והרוס. אז, וגם היום, בסוף כל הדרכים, אין ברירה אלא לבחור בחיים.

אחרי השבת השחורה של שבעה באוקטובר היה לנו קשה כמו לכולם. היה מורכב וטעון, אך כבר ביום שני אספנו את עצמנו ופתחנו את החנות בשוק הכרמל. בחרנו בחיים. בחרנו להיות אי של שפיות בתוך כל הכאוס. ובכל מקרה, אנחנו יודעים שקשה להתקיים בחיים האלה בלי דבר טוב, משובח, מעודד ומנחם – כמו הקפה.

השוק היה ריק. האנשים הבודדים שהגיעו היו בהלם וזקוקים לשיחה כדי לפרוק את המתח, ועפו מאושר כשראו שאנחנו פתוחים. מהר מאוד הבנו שאנחנו מתעודדים כשם שאנו מעודדים, ועשינו זאת כמה שרק אפשר, ומכל הלב.

מיום ליום התנועה גברה, יותר ויותר חברים פתחו את הבסטות מסביב, הגברנו קצת את הווליום של המוסיקה, ויותר אנשים באו לקנות קפה ולשוחח על הבר. אחרי שלושה שבועות אנו מרגישים שחזרה השפיות. לפחות כאן אצלנו, בשוק הכרמל שבלב העיר. כן. בחרנו בחיים ולא נפסיק לבחור בחיים, לעולם.

• קפה לחיילים: תעשיית הקפה המקומית נרתמת למאמץ במלחמת "חרבות ברזל"
• גם אתם יכולים לתרום קפה לחיילים בחזית, רק בכמה קליקים

בצוק העיתים אנו מתחילים בטור חדש במסגרת מדור סיפורי קפה – "מעודדים ומתעודדים". בכל שבוע נארח לשיחה במדור לקוחות קבועים ואקראיים מקפה בשוק, שהסכימו לשתף אותנו בחוויות שלהם מהתקופה המטלטלת הזאת. את המדור פותחת חברה יקרה שלנו, מורן, שאוהבת לשבת אצלנו לקפה ושיחה בימים רגילים של שמש ואהבה, וגם בימים אלה, שהם, איך לומר, פחות רגילים: קליק לטור הראשון בסדרה עם הטבחית מורן טמיר.