יוני ארבל הוא מוזיקאי מלוס אנג'לס שהגיע לארץ כדי לעזור לנפגעי טרור בהגשת תביעות משפטיות • כחובב קפה מושבע, הוא מספר לאיתי שקד על סצנת הקפה התוססת של אל איי, כולל כמה המלצות • "חשבו שאני משוגע שאני מגיע לישראל, החוסן של הישראלים מעורר השראה"
די נדיר שזה קורה, אבל לפעמים בטור הצנוע שלנו, סיפורי קפה, משתלבים כמה מדורים בכתבה אחת. כך בדיוק יצא השבוע, בטור החדש עם חברנו האהוב מחנות הקפה הוותיקה בשוק הכרמל, המוזיקאי מלוס אנג'לס יוני ארבל. את יוני אני מכיר כבר כמה שנים, ובכל פעם שהוא מגיע לארץ הוא עובר אצלנו כדי להגיד שלום, וגם, איך לא, לשבת לשיחה מלב אל לב.
מיותר לציין, שהרבה דברים השתנו מאז שהיה כאן בפעם האחרונה. מעבר למלחמה שלא נגמרת, ממשלת פומפיי ממשיכה להחריב כל חלקה טובה בארץ הקודש ובחסות הפומפה הראשית, הפכנו גם לפושעי מלחמה בסגנון של תקופות חשוכות יותר בהיסטוריה של המין האנושי. אך מה זה משנה אם בתחילת כל יום אפשר לשבת לכוס קפה על הבר ולראות את הזריחה עולה על השוק הרענן והעיר הסואנת? כמו שסבתא שלי הייתה אומרת – החיים שוטפים. אבל, איך המצב המורכב הזה נראה למישהו מבחוץ? מישהו ממדינה אחרת? ואיך בתי הקפה שם? לשם כך אני מצרף את השיחה המרתקת שניהלתי השבוע עם יוני החמוד, על כוס קפה משובח ומתחת למזגן. בואו נתחיל:
מה שמך?
"יוני ארבל. נולדתי וגדלתי בלוס אנג'לס, קליפורניה, להורים ישראלים. למדתי בבית ספר יהודי, שם רכשתי את השפה העברית והעמקתי את הקשר עם ההיסטוריה והתרבות הישראלית. ביקרתי בישראל לפחות 10 פעמים, ועם השנים המשכתי ללמוד עברית באופן עצמאי – באמצעות ספרים, מוזיקה, סרטים, טיולים ושיחות. למרות הקשיים, ישראל מרגישה לי כמו משפחה. יש לנו, היהודים מאמריקה, קשר היסטורי, רוחני, ועמוק מאוד, לארץ הזאת. האוכל כאן מדהים, והמדינה, למרות שהיא קטנה, מלאה באתרים מעניינים וקלה לנסיעה.
התשוקה הגדולה שלי היא מוזיקה. אני מולטי-אינסטרומנטליסט ומלחין, ומוביל הרכב בשם YONI שמשלב השפעות של מוזיקת עולם וג'אז. יש במוזיקה שלנו הרבה השפעות יהודיות, מזרח-תיכוניות ולטיניות, מגוון רחב של כלי נגינה, ולאורך השנים הופענו והקלטנו רבות. לוס אנג'לס הייתה קרקע פורייה לפרויקט הזה – היא מלאה באנשים יצירתיים שפתוחים לסגנונות חדשים. אני מתכנן להקליט אלבום נוסף בקרוב.
במשך שש שנים עבדתי עם אבי בתחום של פיתוח נדל"ן, בנינו בתים ודירות באזור לוס אנג'לס. הרבה ישראלים עובדים בענף הבנייה שם, ובמהלך העבודה – דרך חוזים, מו"מ ופתרון סכסוכים – התחלתי להתעניין בתחום המשפט. הסקרנות הזאת הביאה אותי הקיץ לישראל, ואני עובד בשורת הדין – עמותה משפטית ישראלית שמגישה תביעות בשם נפגעי טרור אמריקאים וישראלים נגד גורמים כמו אל-ג'זירה ואיראן".
איזה קפה אתה שותה?
"אני חובב קפה מושבע. בבית אני מכין קפה באירופרס או בפור-אובר, ונהנה מהתהליך של טחינת הפולים וחימום המים. את הקפה אני קונה בבית קלייה מתקדם בבוורלי הילס – Aharon Coffee & Roasting Co – שתמיד ממליצים לי על תערובות טובות, כמו תערובות AM או Movito המפורסמת שלהם, למרות שבדרך כלל אעדיף קפה חד-זני בקלייה בהירה או בינונית. כשאני יוצא לקפה עם חברים, אני בדרך כלל מזמין קפה הפוך קטן, או מקיאטו, ולפעמים אספרסו קצר".
איך באמת הקפה בלוס אנג'לס?
"בלוס אנג'לס יש סצנת קפה תוססת. הרבה בתי קפה, ובתי קפה ספיישלטי, והקפה מתחיל להיות טוב גם בדיינרים. פעם הייתי הולך לבית הקפה Ignatius Cafe, בכנסייה קוריאנית ליד הדאונטאון, שהגישה קפה נהדר בגינה מטופחת, אבל לאחרונה אני הולך ל-Go Get Em Tiger המדליק, ובבית הקלייה אהרון בבוורלי הילס גם מגישים קפה מצוין".
יש מקום אהוב עליך במיוחד?
"אולי Series A Coffee, שהוא דיינר קליפורני קוּלי של אוכל טיפוסי עם נגיעה אסייתית. הקפה שלהם מצוין ודברי המאפה מטורפים. המקום עצמו יפהפה, עם זאת, קשה למצוא באל איי מקום שמשלב גם קפה איכותי וגם אווירה שכונתית כמו אצלכם בשוק הכרמל. כאן אתם מכירים את הלקוחות הקבועים בשמות שלהם, והמקום מלא בשיחות ובתצפיות על אנשים. זה לא ככה בלוס אנג'לס. באמריקה, מאחורי החיוכים, האנשים זרים זה לזה. עבורי אצלכם זה שילוב מושלם של קפה מצוין עם אווירה חמה ואישית. מזכיר לי את בית הקפה של בן דוד שלי אלון מחיפה, קפה ניצה".
ולסיום, כמה מילים לעידוד?
"השבעה באוקטובר היה יום טרגי ומשנה מציאות. המלחמה כואבת ורווית סבל, והתגובה העולמית מדאיגה – השיח האנטי-ישראלי נכנס למיינסטרים. כמה אנשים חשבו שאני משוגע שבאתי לישראל, במיוחד אחרי שהטיסה שלי בוטלה בעקבות מלחמת 12 הימים עם איראן. אבל ברגע שהגעתי, נזכרתי למה אני כל כך אוהב את המקום הזה. הישראלים חיים את החיים עצמם ובמלואם, בלי פחד. החוסן והכוח שלהם מעוררי השראה. ישראל לא מושלמת, אבל יש כאן כל כך הרבה טוב, יופי ומשמעות, בין האנשים ובכלל, שזה מעורר תקווה. אני מתפלל לשובם של החטופים ולשלום באזור. אמן".
תודה רבה יוני. שניפגש בשמחות.
