סוף השבוע התחיל במרתון עם כוס יירגשף מאוזנת בבית קפה ספיישלטי ותיק בלי לעמוד בתור, והמשיך באזעקה שהורידה אותנו למקלט הציבורי בלי דרך להתארגן על קפה • בין שתי המלצות חד-פעמיות לקולד ברו, מתכונים לפילטר במקלט בשעת חירום, ועד בתי הקפה שנפגעו מהטיל והמחווה המפתיעה שסייעה לאחד מהם לחזור לפעילות • טור מלחמה אופטימי
סוף השבוע התחיל ברגשות מעורבים. אין הרבה דברים טובים שתושבי העיר שאינם רצים יכולים להגיד על מרתון תל אביב, אבל יש יתרון אחד מובהק לגור סמוך למסלול: כשהכבישים נחסמים – נפתחות האפשרויות. פתאום אפשר למצוא שולחן בבתי קפה טובים שבימי שישי רגילים צריך לחכות יותר מדי בשביל קפה.
אז הלכנו לקפליקס בשלמה המלך, הקפליקס המועדף עליי מבין השלושה, ובמקרה גם זה שהכי קרוב לבית. באותו בוקר היה במטחנה רק קפה אתיופי בעיבוד יבש, מאזור יירגשף אם אני לא טועה. קפליקס התבגרו עם סצנת הספיישלטי המקומית, והקפה שלהם כבר לא חמוץ מאוד כמו שהיה בעבר. הקלייה היום מאוזנת יותר. היירגשף הזה יצא עם חמיצות עדינה ומתיקות טבעית שמאפיינת את המקור והעיבוד. החליטה לטעמי הייתה קצת חסרה, והקפה היה טיפונת חלול וקל-גוף מהפוטנציאל שלו, אבל עדיין מדובר בכוס קפה מעולה, כמו תמיד בקפליקס.
שבת הייתה יכולה להיות יום יפה באמת, אם לא הייתה נפתחת באזעקה בהפתעה. מי שיש לו ממ"ד בבית – הסתדר. מבחינת הקפה. מי שכמוני צריך לרוץ למקלט הציבורי הסמוך – גילה מהר מאוד שבלי הכנה מוקדמת אתם עלולים למצוא את עצמכם שעות רצופות מתחת במקלט בלי חיבור למכונת הקפה שלכם, לא עלינו. אז מה עושים?
הפתרון הקל הוא קולד ברו, שמוכן מראש. עכשיו, עליי להודות שאני לא בנאדם של קולד ברו. בעיניי זה משקה אוברייטד וטרנדי, והייתי שם בפולימרקט על האפשרות שנפסיק לשתות אותו עד 2030. אבל לאחרונה נתקלתי בשתי חליטות קרות מעולות, ושתיהן – במקרה או שלא – מפולים מאזור גוג'י באתיופיה:
הראשון הוא קולד ברו של בית הקלייה Blooms מפרדס חנה – הקולד ברו בפחית השני בישראל (אחרי הניסיון של Beanz שלא ממש הצליח). בלומס חולט את הקפה בהשרייה של 24 שעות. גם כאן מדובר בעיבוד טבעי, עם פרופיל טעמים עשיר במתיקות שמאוזנת עם חמיצות קלה. קפה מרענן, קל לשתייה, כזה שכיף למזוג על קרח – אבל במקלט הוא יעבוד מצוין גם ישירות מהפחית הקרה.
הקולד ברו השני נחלט בסגנון היפני האיטי של מותג הקפה Bunka. אלי מבונקה משתמש במגדלים שמטפטפים מי קרח טיפה אחר טיפה על הקפה הטחון במשך כ-16 שעות, עם מתכון קצת שונה לכל סוג פולים. זו חליטה שמדגישה ניקיון ובהירות, והתוצאה שונה (ועדיפה בעיניי, בדרך כלל) מקולד ברו סטנדרטי בהשרייה. לאחרונה הגיע אליי בקבוק בונקה מגוג'י גם כן – וגם שם, האיזון בין מתיקות לפירותיות היה מדויק, עם אפטרטייסט ליקרי.
אבל אם כבר נתקעתם במקלט ורוצים קפה טרי-טרי, ואולי גם להציע לשכנים כדי לא לצאת אנטיפתים, משקאות פילטר הם החברים שלכם.
הפתרון הכי פשוט הוא פרנץ' פרס. כלי סלחני, נוח, ומקבל באהבה כמעט כל סוג פולים – מקליות בהירות ועד תערובות איטלקיות כהות. טוחנים גס כ-15 גרם למנה, מוזגים מים שנחו דקה-שתיים אחרי רתיחה (בין 90 ל-95 מעלות) ביחס של 1:15 – כלומר כ-225 מ"ל למנה – מערבבים, ואחרי 4 דקות מורידים את הפלאנג'ר ומוזגים. בלי דרמות.
- שאול אמסטרדמסקי מחבר קפה ו-AI, פסטיבל הקפה הגדול חוזר: חדשות הקפה
- להוציא אספרסו כמו שצריך: 5 טיפים חשובים לבריסטה הביתי המתחיל
ה-V60 כבר ייתן משקה מעודן יותר, צלול למראה, עם גוף מלא ומורכב יותר – במחיר של קצת יותר עבודה ודיוק. אני אוהב להשתמש בווריאציה על מתכון פופולרי שנקרא 4:6, שכבר הפך לקלאסיקה. הוא פשוט להבנה, קל לשינון, ומתאים לרוב הפולים שמתאימים לפילטר. השתמשתי בו כשהפעלנו את הפופ-אפ של תחרות "הקפה הטוב" 2025 על לא מעט פולים ועיבודים שונים – גם ב-V60 וגם ב-Chemex – ולא נרשמו תלונות. זה הולך ככה:
עבור כל מנה נשתמש ב-16.5 גרם קפה, טחון בינוני. זה מספר שקל לעבוד איתו, כי במתכון יש חמש מזיגות שוות של מים, כל אחת פי שלושה ממשקל הקפה. כלומר על 16.5 גרם קפה נמזוג חמש פעמים 50 גרם מים, סך הכול 250 גרם. המזיגה הראשונה היא הבלומינג – מרטיבים היטב את הקפה, מנענעים קלות את הדריפר בצורה סיבובית, ומחכים 30 שניות. כשהמים יורדים והקפה כמעט "מתייבש" – ממשיכים למזיגה הבאה. אם סך זמן החליטה נע בין 2:50 ל-3:20 דקות – אתם בכיוון הנכון. אם לא, מתקנים את הטחינה: דקה יותר כדי להאט, גסה יותר כדי לזרז.
- פותחים קפה ספיישלטי בתל אביב ובחיפה, סוגרים ברעננה: חדשות בתי הקפה
- "מחירי הקפה ימשיכו לעלות": הקולים המובילים בארץ פותחים הכול, בלי פילטרים
ובמוצאי אותה שבת, טיל נחת והוריד בניין שלם בשכונת קריית ספר. הלב כמובן יוצא אל מי שנפגעו ואל מי שהבית שלהם נהרס. אבל בל נשכח את החשוב ביותר – בתי הקפה שנפגעו.
גרציאני ביהודה הלוי מול הגינה נהרס לגמרי, ובטח ייקח לו כמה חודשים לחזור לפעילות. התחתית בלינקולן ספג נזקים שטחיים יותר, והספיק כבר להתאושש ולפתוח מחדש היום (יום ד'). ובשולי הדברים, מילה טובה ל-Wolt, שכולנו אוהבים לצחוק/לכעוס עליהם ביומיום על השירות המידרדר והמחירים המתנפחים, שתמכו בשיקום התחתית עם מענק של 10,000 ש"ח. מחווה יפה ולא מובנת מאליה. אולי באמת יש פה עתיד בסופו של דבר.
