טועמת מוסמכת ששופטת גם בתחרויות קפה, בריסטה שלקחה את המקצוע לשלב הבא, אשת עסקים שנותנת כבוד למקורות הקפה, חקלאית שמגדלת קפה כחול-לבן אמיתי וחוקרת קפה בפריז • דיקלה דנינו מפרגנת לחמש נשים שמובילות שינוי אמיתי בתחום הקפה המקומי, לכבוד יום האישה הבינלאומי

לכבוד יום האישה הגיע הזמן לתת מקום לכמה נשים מיוחדות בתחום הקפה. רק בוועידת הקפה האחרונה של מגזין שותים פתחו את הכנס שתי נשים פורצות דרך בתחום, אך הן לא היחידות. בעוד שהנוכחות הנשית בתחום מתגברת משמעותית בשנים האחרונות, חשוב להביא לקדמת הבמה את אלו שמהוות השראה, הובלה ומנהיגות בתחום:
נעה ברגר, סוציולוגית קפה
הראשונה היא נועה ברגר, אחת מהשתיים שפתחו את הוועידה. הפעילות שלה משלבת בין מחקר אקדמי לעשייה בשטח, הרצאות וחיבורים קולינריים ומדעיים בין עולם הקפה לתחומים נוספים. נועה היא דוקטורנטית לסוציולוגיה במוסד היוקרתי EHESS (בית הספר ללימודים מתקדמים במדעי החברה) בפריז, שם היא מתגוררת.
המסלול האקדמי של נועה ברגר הוא שילוב ייחודי בין סוציולוגיה קלאסית לבין עולם האוכל והקפה המודרני. היא נחשבת לאחת החוקרות הבולטות בנישה הזו, והמחקר שלה זוכה להכרה בינלאומית. עבודת הדוקטורט שלה בוחנת כיצד הפך קפה ממוצר צריכה בסיסי למוצר של לייף סטייל ואיכות – בצרפת, מדינה שצורכת קפה, ובברזיל, מדינה שמגדלת אותו. כחלק מחייה בפריז היא חושפת את קהל העוקבות והעוקבים שלה לתרבות הקפה בפריז ומוכיחה שיש שינוי חיובי בתחום, דרך ביקוריה בבתי קפה ספיישלטי בעיר.

דקלה פוּקס, חקלאית ויזמת
לצד נועה ברגר בוועידת הקפה, דיברה דקלה פוקס. דקלה פוקס היא בראש ובראשונה חלוצה ופורצת דרך, יזמת וחקלאית (דור שני) שמנהלת יחד עם אביה, גיא ישועה, את "חוות הקפה מטעים" במושב גני טל, שגם הפכה במו ידיה למרכז מבקרים ובית קפה. התרומה שלה לעולם הקפה היא לא פחות ממהפכנית פה בישראל – היא מהיחידים בארץ שמגדלים פולי קפה מסוג ערביקה על אדמה ישראלית, בתוך מטע אבוקדו. לגדל קפה בארץ הוא אתגר חקלאי עצום, לא רק מההיבט האגרונומי של פיתוח זנים עמידים לאקלים הישראלי החם והיבש, אלא גם בעיתות מלחמה, שבהם משקים ושטחים חקלאיים נפגעו ממחסור בידיים עובדות, איום ביטחוני ומשבר כלכלי.
פוקס יצרה שרשרת ייצור מקומית, מהשתילה והגידול, דרך הקטיף הידני ועיבוד הפולים, קלייתם בבית הקלייה שנמצא ממש בתוך החווה, ועד לכוס הקפה שמוגשת בבית הקפה במקום. היא עומדת בקשר עם מכון וולקני, והמטעים שלה משמשים בית גידול לניסוי וטעייה בתחום של גידול קפה, כך שאם מישהו שואל אם יש דבר כזה קפה ישראלי – פוקס היא ההוכחה לכך. התערובות שלה אף זכו בפרסים בתחרות "הקפה הטוב" 2025.

עליא אבו שמיס, אשת עסקים ובעלת בית קפה
מדקלה נמשיך לעליא אבו שמיס היפואית. עליא בחרה לקרוא לבית הקפה שלה "קאלדי", כדי לחלוק כבוד למקורות ולהראות שלא מדובר בעוד מקום שמגיש קפה, אלא במקום שמכבד את תרבות הקפה ושם אותו במרכז. שנים היא חלמה על מקום שהיא תביא בו לידי ביטוי את האהבה שלה לאנשים, לשיח, לתרבות, לחיבור, וגם את הידע המקצועי והניסיון הנרחב שיש לה בקפה.
בית הקפה הוא חנות קטנה, מלאה בפולים, ספלים יפים וציוד קפה, ועם זאת יש בו אנרגיה נשית מעודנת ואלגנטית – שעליא כמובן מביאה איתה. היא בנתה מרחב לביטוי, שבו היא גם מעבירה הרצאות, מייצרת חיבורים בין רעיונות, אנשים ומיזמים והיא עצמה יזמת ואשת עסקים שהקימה את קפה בסמה ביפו. עליא ביקשה ליצור לעצמה הזדמנות ללמד על קפה, לדבר עליו ולתת לאנשים חוויית קפה אחרת ממה שרגילים במקומות אחרים. כל פרט בחנות וכל תערובת נבחרו על ידיה במקצועיות רבה. לעיתים היא גם עומדת על עמדת הבריסטה ומקפידה להוציא קפה טעים ומדויק באופן ההכנה וההגשה שלו.

שחר שמשוני, בריסטה בקפה נחת
לראות אישה בעמדת הבריסטה זה לא דבר חריג, אך לשתות קפה מאישה שהפכה את זה למקצוע של ממש, זה כבר סיפור אחר! שחר שמשוני היא בעצם סוג של אמנית קפה, מנהלת ההזמנות וגם מעבירה סדנאות קפה לקהל הרחב בבתי הקפה של נחת – מחלוצות הגל השלישי בארץ.
עבור כל בריסטה, לעבוד באחד מהמקומות של נחת יכול להיות פריצת דרך וניסיון משמעותי, אך הוא גם דורש דיוק, התנסות, התמקצעות ולמידה אינסופית כדי להגיש קפה ברמה הגבוהה ביותר – בדיוק כפי ששחר עושה, ותעשה בקרוב גם באוסטרליה, שם תלמד את רזי המקצוע לעומק. שחר גם השתתפה במספר תחרויות, ביניהן תחרות לאטה ארט של נסקפה לעסקים בשנה שעברה, אז הייתה בין הנשים הבודדות שהשתתפו, והיא תתמודד מחדש גם השנה. היא גם זכתה במקום הראשון בתחרות הבריסטות של קבוצת נחת.

זהר אבגי, אגרונומית ו-Q Grader מוסמכת
זהר היא מנהלת הפעילות והשיווק של חברת Coffeetech Engineering, שמייצרת מכונות קלייה פה בארץ. למעשה, היא דור שני למשפחה שמקדמת את עולם הקפה הישראלי למה שהוא היום. זהר מובילה את האירועים השנתיים של החברה, והם הפכו למוקד עלייה לרגל וחיבור בין אנשי תעשיית הקפה לנטוורקינג עשיר, למידה, העברת רעיונות ופיתוח. היא מייצגת את החברה בתערוכות, בתקשורת, והביאה את החברה לקדמת הבמה עם נוכחות דיגיטלית מרשימה.
מעבר לכך, זהר יוצרת גם חינוך שוק, מלמדת ומעשירה בידע מקצועי על קפה וקלייה, ומשלבת בין הידע האקדמי שלה בחקלאות לבין תהליכי פיתוח וטכנולוגיה. זהר גם השתתפה כשופטת בתחרות "הקפה הטוב" 2025 של מגזין שותים, ולאחרונה קיבלה גם הסמכה גלובלית להיות Q Grader – רישיון בינלאומי נדיר ויוקרתי להערכת איכות קפה מטעם SCA (הארגון העולמי לקפה ספיישלטי), והיא בין הבודדים בארץ שמחזיקים את ההסמכה הזו היום.

חמש הנשים הללו, כל אחת בתחומה – מהאקדמיה והחקלאות ועד לטכנולוגיה והגשת קפה, חינוך והעשרה – מלמדות שתעשיית הקפה בישראל כבר לא מובלת רק בידיים גבריות, והתחום הפך נגיש יותר ופתוח גם להרבה נשים נוספות. אני יוצאת מכתיבת הטור הזה די אופטימית וגאה לחלוק כבוד לנשים האלו, וגם מודה על המציאות בישראל שבה נשים יכולות להוביל אג'נדה, לבחור באופן חופשי במקצוע שהן רוצות, בעוד אחיותינו באיראן זועקות לחופש, שוויון וקידמה.
בתחום הקפה המקומי יש עוד נשים מוכשרות שמרכיבות פסיפס ישראלי מרשים, וכל אישה בקדמת הבמה נותנת גושפנקה ועידוד לאחותה לקום ולהתבלט, להיות בעשייה ולהגשים את עצמה. יום האישה שמח!