פנסיונרית תל אביבית שעפה על החיים, עם דרכון מלא בחותמות מכל העולם • נילי ססלוב, שעד האוניברסיטה לא שתתה קפה בכלל, מספרת לאיתי שקד מה הסוד לקפה טוב, איזה קפה לא תתפסו אותה שותה, ומה ההבדל בין לב העיר לשכונות הצפוניות • קצר על הבר, מהדורה רביעית
נילי ססלוב היא לקוחה קבועה ואהובה אצלנו בחנות הקפה שבלב השוק. וכן, זה אותו ססלוב מיקב ססלוב הידוע, שהיה מראשוני היקבים בארץ שייצרו יין מקומי שזכה בפרסים בינלאומיים. כתושבת ותיקה של מרכז העיר, מדי פעם אני רואה את נילי צועדת במורד השוק בדרך לקניות השבועיות, תמיד אומרת שלום, מדי פעם עוצרת לאספרסו וסמול טוק, לעתים בחופשים הייתה מגיעה עם הנכדים לשוקו מקופלת ועוגיות. לאורך השנים הקשר בינינו העמיק, השיחות התארכו, גילינו שיש לנו חברים משותפים ואת הנכדים עצמם ראיתי גדלים ומתגייסים, משתחררים וטסים, ואז חוזרים לארץ ללימודים. ובכן, איזה קפה נילי הכי אוהבת לשתות בבתי קפה ובבית? איזו תערובת טעימה לה במיוחד ואיזה זיכרון קפה נראה לה חמוד? בואו נתחיל:
"שמי נילי ססלוב. פנסיונרית שעפה על החיים, אם לשלוש בנות נהדרות, גרה בבלפור. מבלה, אוכלת, מתעמלת, מבקרת במוזיאונים ובגלריות, רואה סרטים והצגות. מטיילת בעולם כשאפשר. הייתי ביפן, תאילנד, הפיליפינים, סרי לנקה, קוסטה ריקה, קולומביה וכמובן בצפון אמריקה ואירופה, הרבה פעמים.
מאיפה את במקור?
"במקור אני מתל אביב. נולדתי בצפון הישן ומגיל ארבע גדלתי מעבר לירקון, בצהלה. למרות זאת, כשלמדתי באוניברסיטה העברית התאהבתי בירושלים. חייתי גם כמה שנים בקנדה. חוויה מעצבת, חברתית ותרבותית, ששמחתי שהסתיימה. הקור שם לא אנושי.
עברתי למרכז העיר לפני 11 שנים. הבנתי שזו חוויה שונה לגמרי מהתל אביב שהכרתי רוב חיי, צהלה הירוקה מעולם לא הרגישה כזו עירונית, למרות שמשלמים את אותם המסים לאותה עירייה. הכרמים של ססלוב היו בגליל. היקב התחיל בקיבוץ אייל ואחר כך עבר למושב צוריאל. למרות היופי המרהיב של הצפון, מעולם לא חשבתי לעזוב את תל אביב".
משקה אהוב?
"אספרסו ארוך. גם כשאני שותה בחוץ וגם כשאני מכינה בבית. בבית אני טוחנת בעצמי את הקפה ומבשלת את האספרסו במקינטה של אלסי, שאחותי הביאה לי מאיטליה. אנקדוטה: אבא שלי היה חובב קפה והוא נהג לומר שהסוד לקפה טוב הוא לקבל מכה במרפק. שעוד קצת קפה ייפול למכונה, ואז המשקה ייצא יותר מרוכז".
תערובת אהובה במשקל?
"כל תערובת שהיא 100% ערביקה, הכי נעים לי בפה. מנסה כל פעם משהו חדש. גם אין לי בעיה עם קפה מסחרי שמגיע מאיטליה, כמו דיאמה או מאורו. כשאין קפה, שותה תה. לא תתפוס אותי עם נס קפה. כיף לי שהנכדים הגדולים חולקים איתי את חוויית הקפה, כי לבנות שלי לא העברתי את האהבה הזאת".
ולסיום, זיכרון קפה ראשון?
"פה אני אאכזב אותך. עד שהגעתי לאוניברסיטה לא שתיתי קפה בכלל, אפילו בצבא כשכולם שתו שחור ובוץ. רק כשהתחלתי ללמוד והייתי צריכה להיות ערה שעות ארוכות התחלתי לשתות קפה. לא ממש זוכרת איך זה התחיל, אנחנו מדברים על יותר מחמישים שנה. אבל יש לי סיפור חמוד: הנכד הגדול שלי יונתן נסע לווייטנאם לטיול אחרי צבא והביא לי שקית קטנה של קופי לואק נדיר. אני עוד שומרת את השקית הריקה, היפה, עם הפתק. כשבא אליי והכנתי לו את הקפה התברר שהוא לא טעם את זה שם כי זה היה מאוד מאוד יקר. אבל את סבתא שלו הוא פינק!"
תודה רבה נילי!
