מאז המצאתה ב-1933, המקינטה הפכה לקלאסיקה שנמצאת כמעט בכל בית של אוהבי קפה בזכות הפשטות, המחיר, האלגנטיות והיופי • איך מכינים קפה במקינטה, טיפים לשדרג אותה לעולם הספיישלטי, ומה החיסרון הכי גדול שלה?
את הכניסה שלי לעולם הקפה אני יכול לייחס לזכות המקינטה שקיבלתי במתנה לראש השנה בעבודה. אני זוכר שחששתי ממנה בהתחלה, כי הייתי רגיל פשוט למזוג מים חמים לתוך כוס והקפה מוכן. כשהתחלתי ללמוד להשתמש בה ראיתי הרבה סרטונים וקראתי לא מעט, ונתקלתי בהרבה מדריכים שפחות או יותר חוזרים על עצמם, כי בסופו של דבר מדובר במכשיר די פשוט. גם כאן אני כנראה לא אחדש יותר מדי לקוראים, בעיקר אלו שכבר התנסו עם מקינטה – אני רוצה לדבר דווקא על האהבה שלי למכשיר האלומיניום הקטן והעתיק, שמייצג את הקלאס והפשטות שהאיטלקים רצו להביא, קודם כל לעצמם, ואחר כך גם לעולם.
המקינטה הומצאה באיטליה ב-1933 על-ידי מהנדס איטלקי בשם לואיג'י דה פּוֹנְטי, שמכר את הפטנט לאלפונסו ביאלטי, שעד היום החברה שלו מובילה את שוק המקינטות. המכשיר נועד לספק את צרכי הקפה הביתיים של האיטלקים. חשוב להזכיר שלמקינטה יש גם עבר שלילי, אחרי ששימשה את איטליה הפשיסטית בתעמולה ובהנגשת הקפה ללוחמים של מוסוליני. אך מעבר לזה, אפשר להסתכל עליה דווקא בתור משהו חיובי בהיסטוריה המודרנית של העם האיטלקי, שהביא לנו גם את האספרסו.
בהרבה מובנים, המקינטה נותנת תמורה יותר פרקטית לאדם הפשוט, בהשוואה לאספרסו. מכונות אספרסו הפכו נגישות לצרכן הפרטי רק בשנים האחרונות. עם כל הדברים הנדרשים כדי להכין אספרסו בבית – מכונה, מטחנה וכל שאר האקססוריז – מדובר בכמה אלפי שקלים, לעומת מקינטה שעולה כמה עשרות שקלים ומאפשרת לכל משפחה ליהנות מקפה טעים וחזק כל בוקר. אחד היתרונות הבולטים במקינטה הוא התמורה המספקת ביחס למאמץ שצריך להשקיע בה. דומה אך שונה מ-Aeropress, שעליו כתבתי גם כן, ניתן לייחס למקינטה אופן הכנה שאינו מחייב דיוק, משקל או אפילו קפה שנטחן בו במקום – וזה בשל התכנון המקורי שלה, שניסה והצליח להביא כלי פשוט לשימוש יומיומי בכל בית.
בעולם הספיישלטי אפשר לקחת את המקינטה כמה צעדים קדימה – להשתמש בקפה בקלייה בהירה, לשקול וגם להקפיד על פיזור מדויק של הקפה. יש אנשים שאפילו משתמשים בפילטר נייר של האירופרס כדי להביא למשקה נקי יותר. אני אישית אוהב להשתמש בקפה בקלייה בינונית, לטחון במקום ולשקול את הקפה, אבל זה הגיע רק אחרי תקופה ארוכה שהכנתי את הקפה עם קפה טחון מראש והכול לפי העין.
בסוף, החיסרון הגדול של המקינטה הוא אופן החליטה. קשה לשלוט על החליטה: המים זורמים מלמטה למעלה, רק כשהמים מגיעים כמעט לנקודת רתיחה ויוצרים מספיק לחץ כדי לעלות. לעומת מכשירי חליטה אחרים, אין לנו כמעט שליטה על זרימת המים – אנחנו יכולים לכבות את האש או להוריד את המקינטה מהגז, אבל הקפה עוד ימשיך לזרום והמושכות כבר לא בידינו. לכן לא משנה כמה ננסה להפוך אותה למדויקת ומתוחכמת, המקינטה אף פעם לא תהיה כזאת. וזה הקסם שלה.
המקינטה מייצגת משהו שכבר קשה למצוא בימינו, מכשיר פשוט, אנלוגי, שיכול לתת לנו קפה בלי מאמץ באופן פשוט ואלגנטי. כשאני מתעורר מוקדם בבוקר ועוד חשוך בחוץ, לפני עבודה או ריצת בוקר טובה, הריח של הקפה שיוצא מהמקינטה משרה הרגשה אחרת, ונותן משמעות עמוקה יותר לשגרת בוקר שאחרת יכולה להיות די משעממת. אני אוהב גם את העל-זמניות של המקינטה. היא הומצאה לפני כמעט מאה שנה, ועד היום היא עושה בדיוק את אותו הדבר אליו היא נועדה. נכון, יש כמה חידושים, כמו הבריקה, מקינטות חשמליות ועוד, אבל בסוף אני ממליץ ללכת על הקלאסית, הכסופה של ביאלטי, שמיוצרת עד היום באיטליה. המקינטה מזכירה לי את היופי והקלאס של איטליה ואת התקופות שהדברים היו פשוטים יותר אך גם טובים ועמידים. המקינטה הקלאסית, שגם משדרגת את הנראוּת של המטבח, מורכבת משלושה חלקים, כולם מאלומיניום, ואם לא עושים משהו חריג היא יכולה להמשיך לעבוד במשך דורות. אולי תצטרכו רק להחליף גומייה מדי פעם.
אף על פי שאני כבר לא משתמש בה כמו פעם, אני עדיין מתלהב ומוקסם מהמקינטה שלי בכל פעם שיוצא לי להכין בה קפה. זה קורה בדרך כלל בשבתות כשאני עם בת הזוג שלי, ואני מכין לה את השוט עם טיפה חלב, מים חמים ונגיעה של סוכר כדי להקליל את הטעמים המרים והחזקים. את שאר הקפה שבמקינטה אני פשוט שותה כמו שהוא.
היום שבו אקנה מכונת אספרסו לבית כנראה יהיה גם היום שבו אפסיק לחלוטין להשתמש במקינטה, פשוט כי היא כבר לא תביא לי משהו שהאספרסו לא מביא ואפילו יותר. אבל עד אז, אני אמשיך להשתמש בה מפעם לפעם ולהיזכר בפעמים הראשונות, כשרק למדתי איך להכין קפה, וחששתי לשים אותה על האש.
אז איך מכינים קפה במקינטה, ועוד כמה טיפים
המתכון שלי להכנת קפה במקינטה הוא הכי פשוט: במקינטה 3 כוסות של ביאלטי אני מכניס בין 19 ל-20 גרם קפה – אני כאמור מעדיף בקלייה בינונית, טחון קצת עבה יותר מטחינה לאספרסו (אצלי זה 13 או 14 קליקים במטחנת קומנדנטה) – ממלא מים עד מתחת לשסתום, ושם על אש בינונית-גבוהה. וזהו. אני לא משתמש באביזרים נוספים כמו פילטרים או WDT לפיזור הקפה.
ועוד כמה טיפים שכדאי ליישם כשמכינים קפה במקינטה: כדאי להשתמש במים חמים, לא קרים ולא רותחים; לסגור או להקטין את האש משמעותית ישר כשהקפה מתחיל לצאת; כשמורידים מהאש כדאי מייד לשטוף אותה במים קרים כדי לא לשרוף את הקפה; ולעולם לא לנקות עם סבון או סקוץ', רק מים.
