דוד הוא עיתונאי הולנדי, חילוני אבל "יהודי באופן עמוק", ששומר לפעמים שבת וחוגג את חג המולד עם חנוכה • איפה שותים קפה ספיישלטי בברלין, בניו יורק ובאמסטרדם? ולמה טראמפ לא יהיה טוב ליהודים בעולם? • איתי שקד מביא את הסיפורים חובקי העולם של אנשי הקפה בשוק

השנה חנוכה וחג מולד נחגגים באותו זמן בארץ ובעולם. לכבוד האירוע המשמח, אני מראיין השבוע את חברנו הנהדר דוד דה-ג'ונג, שהגיע כל הדרך מאמסטרדם לתל אביב. דוד הוא הולנדי ממוצא יהודי, שגר בארץ כבר תקופה. אם כך, ולרגל השבוע המרגש שבא עלינו לטובה, אנחנו תופסים שתי ציפורים במכה אחת – דוד הוא גם מאנשי הקפה בשוק וגם תיירת מעודדת!
הטור השבוע יהיה כפול, כיאה לזמן כזה של חגים, שמחה, אורות ומסיבות, למרות החושך שמסביב. וכמו שסבתא שלי הפולנייה תמיד הייתה אומרת – עוד לא נולד הלילה שיכול לבוקר שבא אחריו! בואו נתחיל:
דוד דה-ג'ונג, עיתונאי וסופר
"נולדתי וגדלתי באמסטרדם. אחרי הלימודים גרתי תקופה בניו יורק, בברלין, וממנה הגעתי לתל אביב. אמסטרדם היא הבית. יהודי באופן עמוק אך חי כחילוני. מדי פעם שומר שבת אבל לא חוגג את החגים. עושה את הסדר בניו יורק. בהולנד גדלתי חילוני, חגגתי את חנוכה וכריסמס ביחד. גם חברה שלי יהודייה, וגם היא חגגה כל השנים את שני החגים ביחד. כלומר, אנחנו מדליקים חנוכייה בחלון כל שנה, אבל גם מבלים שעות בכיף גדול של קישוטי עצים וארוחות ערב חגיגיות".

כמה זמן אתה בעיר?
"אני גר בתל אביב שלוש שנים וארבעה חודשים. עברתי לכאן בשביל עבודה. אני כתב בעיתון הכלכלי ההולנדי Het Financieele Dagblad, שמסקר את המזרח התיכון. הגעתי בזמן הקורונה, שדה התעופה אז היה ריק וגם כיום הוא ריק. ממש סגירת מעגל של עולם ומדינה במשבר. בנוסף לכתיבה העיתונאית פרסמתי ספר, 'הנאצים המיליארדרים', שמסכם מחקר מעמיק שלי על משפחות עסקים גרמניות שעשו הון עתק בתקופת הנאצים ואיך הם מנסים לטייח את זה כיום.
אני קונה בשוק הכרמל כמעט מאז שהגעתי לעיר לראשונה. המשרד שלי בשנתיים האחרונות נמצא בנחלת בנימין 2. כמעט כל יום אני עושה קניות בשוק, כברירת מחדל. מגיע לכאן למרכז כל יום בשמחה רבה. הפינה האהובה עליי בשוק היא הפינה סביב הקפה שלכם והפינה בישכון, היכן שמכולת מזרח ומערב ופנדה פיתה. יש שם מסעדה תאילנדית מצוינת וחבר שלי איתן גר בדיוק מעל. כיף לשבת במרפסת שלו מעל השוק ולשתות את הקפה שלכם. גם איתן קונה אצלכם את הקפה שלו לבית.

צהריים אחד של אמצע השבוע ישבנו אני וחבר לאכול אצל פריאל בבוטרגה. זה היה היום הראשון שלי במשרד, ואחרי הארוחה החבר אמר, 'בוא נשתה קפה כאן בפינה, הקפה הכי טוב בשוק'. באנו, ישבנו, שתינו, היה טעים והיה כיף. מאז אני מתחיל כמעט כל יום אצלכם, שותה את הקפה של הבוקר".

משקה אהוב?
"קורטדו עם חלב רגיל, תמיד בכוס לקחת. קבוע כמעט כל בוקר. באמסטרדם אני שותה כבר שנים קפוצ'ינו ואוכל מנה הולנדית מסורתית של פרוסת לחם עם בשר, 'קרוקט עגל' שמה, ב-Café de Pels, זה קפה בוהמייני במרכז אמסטרדם, בין הקייזרגראכט להרנגראכט, שקיים כבר מעל 50 שנה. יש ציורים מקוריים על הקירות ואנשים עדיין קוראים שם עיתונים כל בוקר.
בברלין אשב ב-Röststätte, שגם ממוקם במרכז העיר, מקום שקט מאוד, ושם אני שותה קורטדו. כל הקפה שם הוא קפה ספיישלטי. בניו יורק תמיד אני יושב לפני העבודה ב-Think Coffee שבגריניץ' וילג'. הם מייבאים וקולים את הקפה שלהם בעצמם והוא תמיד מצוין".

ערביקה או תערובת אהובה?
"קולומביה סופרימו. קונה אותה במשקל, טוחן טרי ונהנה מהאיכות".
למה דווקא אותה?
"כשפולי הקפה איכותיים, אז גם בהכנה הכי פשוטה החוויה מעולה".

משהו נוסף?
"כרגע בלגן אחד גדול. כמישהו שמחובר פנימית לארץ אך עם נקודת מבט חיצונית, אחרי 14 חודשים זה עדיין מרגיש שישראל לא רוצה לפתור את הכאוס. אבל ברור שזה מצב של ראש ממשלה שלא רוצה לקחת אחריות. וכעת כשטראמפ נכנס לתמונה, הוא ייתן למנהיג השערורייתי גיבוי לעשות בחירות שלא לטובת המצב. זה לא טוב למדינה, אך לא טוב גם לנו, יהודים בארץ ובעולם, ובטח שלא טוב לחטופים. אבל המדינה ואנשיה הם החשובים מכל. ההיסטוריה הוכיחה שכשהמשיחיים משתלטים, הסיפור נגמר לא משהו. לא נשרוד. לכן עלינו לשמור על ישראל מכל משמר, כל הזמן. היא הלב הגדול. ונעשה זאת!"
- מקס והתותים: "מי רוצה לחטוף מכות בפנים בשביל תואר חסר תכלית?"
- "מזל שהחך שלי לא מספיק מפותח כדי לסבול מקפה של קפסולות"

תודה דוד, נתראה בקרוב.