ישראלים אוהבים קפוצ'ינו, או קפה הפוך, כמו שנוהגים לקרוא לו במחוזותינו. כנראה משקה הקפה הכי נמכר בבתי הקפה בארץ, מורכב משליש אספרסו, שליש חלב חם ושליש חלב מוקצף. עבודת הבריסטה ואומנות ההקצפה הן די מדע מדויק, אבל יש אנשים שאוהבים להתערב עם בקשות מוזרות בנוגע לקפה, אתם בטח מכירים כמה כאלה. הנה כמה טעויות שלא כדאי לעשות כשמזמינים כוס קפוצ'ינו בבית קפה:
1. כוס זכוכית
מסקר לא ממש מייצג שערכנו בעמוד האינסטגרם של מגזין שותים, עולה שרוב המצביעים מעדיפים לשתות קפוצ'ינו בכוס זכוכית על פני כוס חרס. ולא שיש לנו בעיה עקרונית עם כוסות זכוכית, ברור שיותר כיף לראות את הצבע של הקפה ואת עובי הקצף דרך הכוס. העניין הוא שיש סיבה טובה לכך שברוב בתי הקפה, ובטח באיטליה, יגישו לכם קפה הפוך בכוס חרס קלאסית אלא אם תבקשו בפירוש אחרת. היתרון בכוסות החרסינה הוא שהדפנות שלהן עבות יותר, ויחד עם שכבת הקצף מלמעלה הן מבודדות את הקפה ושומרות טוב יותר על הטמפרטורה שלו לאורך זמן.
בנוסף, כוסות הקפוצ'ינו הקלאסיות מחרסינה מגיעות בכוונה בקוטר יחסית רחב, כדי שהארומה המתקתקה של החלב המוקצף תעלה באפכם בכל לגימה. הבעיה היא שלא תמיד לבית הקפה יש כוסות זכוכית שמיועדות לקפוצ'ינו, ואז הבריסטה יאלתר לכם כוס זכוכית שלא מתאימה למאורע. הכי טוב פשוט לתת לבריסטה לבחור את הכוס המתאימה.
2. בלי קצף
קפוצ'ינו בלי קצף זה כמו סביח בלי חציל – סבבה והכול, אבל עכשיו זה לא סביח, זה פיתה סלטים. אם אתם רוצים קפוצ'ינו בלי קצף תבקשו קפה לאטֶה, שזה מנת אספרסו עם הרבה חלב חם ושכבה דקיקה של קצף למעלה, בניגוד לקפוצ'ינו, שבו הקצף תופס כשליש מהכוס.
3. חלב דל שומן
אחוז השומן בחלב משפיע ישירות על טיב הקצף. בגדול, פחות שומן אומר קצף יציב ויבש יותר, וכמובן פחות טעים. ככל שהחלב שמן יותר, תקבלו קצף קרמי, עשיר ועם יותר טעם. ואם מסתכלים על ההבדל הקלורי, בכוס קפוצ'ינו מחלב רגיל (3% שומן) יש פחות או יותר 20 קלוריות יותר מכוס מחלב דל (1%). יש מקרים שבהם לא צריך לחסוך.
4. רותח
הרבה אנשים שהתרגלו לשתות קפה נמס בבית עם מים רותחים ישר מהקומקום מתבאסים כשבבית קפה הם מקבלים קפוצ'ינו לא רותח. בואו נבהיר משהו – קפוצ'ינו לא אמור להיות רותח. כשהבריסטה מקציף את החלב הוא מחמם אותו לטמפרטורה של בין 60 ל-65 מעלות, ונזהר במיוחד לא לחמם אותו יותר מדי. כשהחלב מתחמם מעבר ל-70 מעלות, החלבונים בחלב מתפרקים, החלב מאבד את הטעמים שלו והקפה נהיה יותר מר ופחות טעים.
זו גם אחלה שיטה לבדוק אם הבריסטה שלכם יודע מה הוא עושה – אם בשלוק הראשון קיבלתם כווייה בלשון, שווה להתחיל לחפש מקום אחר.
5. קפה לקחת
קחו את כל החסרונות שמנינו בסעיף של כוס הזכוכית ותכפילו. דפנות דקות שלא מבודדות, מכסה עם חור קטנטן לשתייה שחוסם את הארומה, ושלא נדבר על טעם הלוואי שמקבלים לפעמים מהקרטון. לא סתם ברומא לא כל בתי הקפה מגישים קפה לקחת. אבל כשממהרים אז ממהרים ואין ברירה.
6. קפה גדול
קפוצ'ינו כאמור מורכב משליש אספרסו, שליש חלב חם ושליש חלב מוקצף. כדי להגדיל אותו ולשמור על איכות הקפה, צריך להגדיל את כל המרכיבים ביחס שווה. ולא שאנחנו באים להאשים מישהו ספציפי חלילה, אבל בתי קפה בסוף הם עסק שמטרתו להרוויח כסף, ולפעמים עסקים נוטים לחפש איפה לחסוך עוד כמה שקלים.
דרך אחת לחסוך על קפה גדול היא למזוג יותר חלב וקצף על אותה כמות אספרסו כמו של קפוצ'ינו רגיל, ואז מקבלים קפה יותר חלבי. אופציה נוספת היא כן להגדיל גם את כמות האספרסו, אבל באמצעות חליטה של אותה כמות פולי קפה עם יותר מים, ואז מקבלים קפה יותר מריר וטיפה יותר דלוח. אנחנו לא אומרים שכל בתי הקפה פועלים ככה, אבל תדעו שזה עלול לקרות.
7. קפוצ'ינו מפורק
לא כולם מכירים את המונח קפוצ'ינו מפורק, או "עם התמצית בצד", ששמור ללקוחות שהם נודניקים מקצועיים. המשמעות היא להגיש בכוס את החלב החם והמוקצף, ואת מנת האספרסו בכוס קטנה נפרדת, כדי שהלקוח יוכל למזוג אותה בעצמו על החלב. למה? כי יש אנשים שרוצים לשלוט על כמות האספרסו שנכנסת להם לכוס. בפועל רבים מהם פשוט מוזגים את כל האספרסו, ויוצא שהם סתם שיגעו את המלצר והבריסטה. לא כדאי להזמין ככה כי בינתיים האספרסו מתקרר כי הוא לא נמצא בתוך הכוס עם הקצף ששומרים עליו, וכי חלק מהקרמה הזהובה של האספרסו נשארת בכוס הקטנה. וחוץ מזה, ככה הבריסטה לא יכול לעשות לכם לב על הקצף, לא חבל?
אם אתם רוצים חלב חם מוקצף עם נגיעה של אספרסו מעל, תבקשו פשוט לאטֶה מקיאטו.
8. הפוך על מים
גרסה דלת קלוריות של הקפוצ'ינו, שבה במקום חלב חם מוזגים מים חמים, ועליהם רק קצף של חלב. בעצם אמריקנו עם קצף. מדובר על חיסכון של כ-40-50 קלוריות, ועל קפה פחות עשיר ופחות טעים.
אבל יודעים מה, בסופו של דבר אתם צריכים ליהנות מהקפה, ואם יותר טוב לכם קפוצ'ינו רותח, מפורק או על בסיס מים, שיהיה לכם בכיף. העיקר שתדעו שאתם טועים.
