קפה הוא לא סתם משקה, הוא חוויה. וכל אחד אוהב את החוויה שלו קצת אחרת – ארוך או קצר, עם חלב או בלי, בישיבה בנחת או בעמידה על הבר כמו ברומא. איך אומרים, על טעם ועל ריח אין להתווכח.
ויש הרבה אנשים שמעדיפים לשתות את הקפה ההפוך שלהם דווקא בכוס זכוכית. זו העדפה שאולי נראית תמימה, אבל היא אחת מהטעויות שהורסות להרבה אנשים את כוס ההפוך. יש סיבה שהאיטלקים מגישים קפוצ'ינו דווקא בכוסות חרסינה קלאסיות, ולא כדאי לכם לבקש מהבריסטה את הקפה ההפוך שלכם דווקא בכוס זכוכית, או באופן כללי לקבוע להם באיזה כוס להגיש לכם את הקפוצ'ינו של הבוקר, ולא כי זה מעצבן את המלצרים. אז למה? 3 סיבות:
1. הבידוד
כוסות הקפוצ'ינו הקלאסיות, שכאמור עשויות בדרך כלל מחרס, מורכבות מדפנות עבות מאוד כדי לבודד את הקפה. יחד עם שכבת הקצף מלמעלה, הקפה שלכם מבודד ומוגן מפני האוויר שמחוץ לכוס, וכך שומר על החום שלו לאורך זמן יותר. סיכוי סביר שכוס הזכוכית שהבריסטה יאלתר לכם תשמור פחות טוב על הטמפרטורה של המשקה, והוא יתקרר יותר מהר.
2. הארומה
זה לא מקרי שקפה הפוך יגיע לרוב בכוס עם קוטר רחב במיוחד. הקוטר הרחב מגדיל את שטח הפנים של הקצף, מה שיעזור לניחוח המתקתק של החלב המוקצף להגיע לאף שלכם בזמן שאתם שותים. והריח, כידוע, משפיע גם על חוש הטעם. אם תבקשו ספציפית כוס זכוכית, ייתכן מאוד שתקבלו כוס עם קוטר לא מספיק רחב שתאבד לכם את הארומה.
3. הגודל
בתי קפה מגישים את המשקאות בכוסות שמתאימות לגודל המשקה. אם תדרשו ספציפית כוס זכוכית – או כל כוס שהיא לא כוס ברירת המחדל – היא כנראה תהיה בנפח קצת שונה, והיחס בין האספרסו לחלב עלול להשתנות. יותר חלב או פחות חלב – בכל מקרה לא מה שהתכוון המשורר.
וזה לא שיש לנו משהו נגד כוסות מזכוכית – הן יכולות להיות מצוינות ומתאימות לקפוצ'ינו, כמו הכוס שבראש הכתבה. אבל המסר הוא שכדאי לתת לבריסטה להחליט איך להגיש לכם את הקפה ולא לכפות עליו דרישות. מי יודע, אולי תופתעו לטובה.
יש עוד כמה טעויות שאנשים עושים כשהם מזמינים קפה הפוך וכדאי לכם להימנע מהן, ואיך תימנעו מהן אם לא תלחצו כאן ותקראו עליהן?