אייקון חיפאי, מומחה קפה, מנטור ויועץ, סופר וזוכה בפרס מפעל חיים על תרומתו לתחום הקפה בארץ • "מיכה ריינר היה אנציקלופדיית קפה מהלכת; היצירתיות והחדשנות היו חלק בלתי נפרד ממנו", מספרים אנשים שעבדו איתו
אתמול (רביעי), בגיל 85, הלך לעולמו אחד מחלוצי תחום הקפה בישראל, שהיריעה קצרה כדי לתאר את ההשפעה הרבה שלו על תרבות הקפה המקומית. הוא הובא למנוחות היום בבית העלמין תל רגב.
מיכה ריינר גדל בין שקי הקפה וניחוחות הקלייה של בית הקלייה החיפאי AVA – שהקים ב-1941 אביו אוטו ריינר יחד עם חברו אהרון פלדהיים – ובשנות ה-70 הצטרף לעסק המשפחתי. מיכה טס ברחבי העולם כדי ללמוד את התחום ממיטב המקצוענים, ועם השנים ירש את בית הקלייה מאביו.
ריינר הפך למנוע של חדשנות בתחום הקפה הישראלי והכנסת עולם הספיישלטי לארץ. הוא היה ממייסדי איגוד הקפה הישראלי ונבחר ליושב הראש, ובזכות ניסיונו העשיר שימש כמנטור ויועץ לעסקים רבים בתחום הקפה ולימד אותם איך לקלות ולהכין קפה איכותי.
"מיכה היה אנציקלופדיית קפה מהלכת", מספר אופיר אזולאי, הבעלים הנוכחי של קפה אוא בעיר התחתית בחיפה, "הוא תמיד שמח להסביר וללמד את כל מי שרק רצה לדעת ולשמוע. בעיניו חווית הלקוח הייתה לא פחות חשובה מאיכות הקפה. הוא דאג שהלקוח יקבל 'שואו', שיראה איך קולים, שוקלים וטוחנים את הקפה. אפילו את הקאפינג הוא עשה לעיני הלקוחות".
ריינר פרסם ב-2012 את הספר "זה הקפה שלי", שמספר על המסע שעובר הקפה מהעץ ועד הספל, ושוזר בתוכו את הסיפור האישי שלו ואת האהבה שלו לקפה. בשנת 2021 הוא קיבל פרס מפעל חיים בפסטיבל הקפה בתל אביב על תרומתו לתחום הקפה בארץ.
"אחד הדברים החשובים שלמדתי ממיכה זה לראות כל לקוח שנכנס לחנות ולהתייחס אליו כאילו הוא הלקוח הראשון שלי", מספר רוי קצב, שעבד עם ריינר בבית הקלייה והחנות 'קפה בשוק' בשוק הכרמל בתל אביב, ואחר כך גם קנה ממנו את חלקו בבעלות על החנות. "מיכה היה אכפתי כלפי הלקוחות שמגיעים לחנות וממש דאג להם. ככה זה היה גם באוא, וזה לדעתי היה חלק בלתי נפרד מההצלחה שלו. גם היצירתיות הייתה חלק בלתי נפרד ממנו. הוא תמיד היה פתוח למחקר וחדשנות, דחף אותי לנסות ולהעז, לימד אותי שאפשר לשבור תבניות ושמה שהכי חשוב זה הטעם בסופו של דבר".
"כמעט כל מי שקולה היום קפה בישראל למד ממיכה או ממישהו שלמד ממיכה", מוסיף אופיר אזולאי, "בכל מקום בארץ שקולים קפה יש איזשהו קצה חוט שיוביל אליו. תמיד הוא אמר שהגאווה הגדולה שלו הייתה שהוא הצליח לגרום לקולי הקפה בארץ לפרגן אחד לשני ולתמוך אחד בשני למרות שהם מתחרים".
