מרכז המבקרים החדש של יקב רקנאטי, סמוך לגבול לבנון, היה כבר מוכן לקבל מבקרים ולערוך סיורים וטעימות יין, אבל אז נפתחה המלחמה • דיקלה דנינו ביקרה במרכז המבקרים שנפתח בעיכוב של יותר משנה: "מרכז תרבותי ליין ולקולינריה גלילית" • ולמה 60 דונם של קברנה סוביניון הלכו לפח?

קשה להאמין שלפני פחות מחודשיים, אי אפשר היה לשבת על המרפסת המדהימה הזו, מול נוף גלילי עוצר נשימה, ולשתות בה יין בנחת. אי אפשר היה לבקר בבטן האדמה של דלתון ולחוות את העוצמה של חביות עץ האלון הגדולות שיושבות בשורות ומיישנות בתוכן יין מכרמים בגליל ובאזורים נוספים בארץ, מספרות בתוכן סיפור של אדמת ארץ ישראל שידעה ימים טובים יותר.
האזור הזה היה עד לא מזמן אזור מלחמה, והנה אנחנו נמצאים עם האנשים שעומדים מאחורי היינות של יקב רקאנטי ומקבלים מהם הסבר בלתי נתפס על כמה אנחנו קרובים ללבנון, ואיזו החמצה להמתין 14 חודשים לרגע הזה, לחוויה הייחודית של הביקור במקום היפייפה שהושקעו בו עשרות מליוני שקלים – שבהחלט ניכרים בעיצוב של המבנה והחלל המרהיב. אבל עם תחושת ההחמצה מגיעה גם תחושה של שמחה.
מרכז המבקרים של יקב רקאנטי היה אמור להיפתח ב-27 באוקטובר 2023, ולא צריך להזכיר מה קרה 20 ימים קודם לכן. עם פרוץ המלחמה הוא נותר סגור. אחרי דחייה של 14 חודשים, בתזמון מאוד משמח, מרכז המבקרים החדש של רקנאטי באזור התעשייה דלתון נפתח סוף-סוף לקהל הרחב.

ניכר שהושקעו בו הרבה מאוד מחשבה ותכנון, גם בהיבט של תהליכי ייצור היין, גם בעיצוב החלל, וגם בהקשר למקום שבו הוא נמצא – האזור הטבעי לו, מכיוון שהרבה מהתוצרת החקלאית של רקנאטי מגיעה מהאזור, ואין ספק שזה נותן תחושת חיבור למקום שבו גדלים הענבים. זו אחת הסיבות שניתן להכתיר את מרכז המבקרים של יקב רקנאטי גם כמרכז תרבותי ליין ולקולינריה גלילית.
לצד היינות שטעמנו מהסדרה הגלילת החדשה שהושקה, האוכל כולו שמוגש במרכז המבקרים – כמו הגבינות, שמן הזית, הלחם, המטבלים וממרחים טעימים ואפילו הקפה בבית הקפה – מגיעים מעסקים מקומיים מאזור הגליל והגולן, מה שתורם לחוויה הקולינרית, אבל גם לתחושת התמיכה והגאווה בתעשייה והמסחר המקומיים, אחרי שספגו כל כך הרבה נזקים וקשיים כלכליים מתחילת המלחמה.
יקב רקנאטי בעצמו ספג נזקים כלכליים משמעותיים אחרי שהרבה מהעובדים פונו מביתם בצפון ונאלצו לעבור לאזורים אחרים בארץ. לא היה מי שיעבוד את האדמה, יקצור את הגפנים וגם יעבוד ביקב. אך למרות זאת ייצור היין ביקב עצמו נמשך ללא הפסקה. יש חלקות גידול ליינות פרימיום באזור יפתח ששוטחו מפגיעת טנקים שפילסו את דרכם בדרך ללבנון. יש גם חלקה שלמה שלא ניתן היה לבצור בעקבות איסור בטחוני להיכנס אליה מחשש לפגיעה, וכך 60 דונם של ענבי קברנה סובניון נותרו ללא טיפול ופשוט נזרקו לפח.
בביקור במקום, מהמרפסת המרהיבה עברנו לסיור מודרך להיכרות עם כל תהליך הייצור של היין, החל ממיכלי התסיסה, דרך מרתף החביות היפהפה ומכונת הביקבוק, ועד לטעימה מודרכת במרכז המבקרים המעוצב והמרשים, שמשקיף לנופי הגליל ולכרמים שעוטפים את היקב.

כל פינה ואזור ייצור ביקב היה מרשים יותר מקודמו, מושקע מאוד וכזה שנותן הצצה וחשיפה לייחודיות שלו. רקנאטי הוא יקב גדול, והייצור מתנהל בשני סוגי בתים. הבית העליון – Atelier – שמייצר יינות פרימיום מחלקות קטנות, שאפילו ביניהן יש הפרדה לתתי-חלקות לגידול זנים שונים, שמטופחים באופן אינטימי על-ידי הכורמים והייננים מהכרם עד לבקבוק. ייצור יינות באופן הזה הוא נדיר ליקב שמייצר מיליון בקבוקים לשנה.
ולצד הבית העליון יש את בית רקאנטי, שממנו הושקה סדרת היינות החדשה שטעמנו ביקב, והיא מגיעה לאחר שינויים בשיטות הגידול והייצור בשנים האחרונות – מה שהופך אותה ליותר פירותית וטעימה. לרקאנטי אין נוסחה אחת להכנת יין – המוטו שלהם הוא גמישות והתאמה לעונת הגידול, גישה שמדגישה את הייחודיות של יקב מסחרי שמייצר בסדר גודל כזה ועדיין נאמן לדקויות ולאיכות התוצר הסופי.

את ההקפדה על האיכות וההבדלים בין היינות ניתן היה להרגיש גם בביקור במרתף החביות הקריר והמרשים, שמורכב משני אזורי קירור נפרדים שפועלים בעונת הבציר, כל אחד מהם בטמפרטורה אחרת, כדי להשביח את תהליך הכנת היין ולספק לכל סדרת ייצור את הטמפרטורה שתטיב עמה. כשעומדים מול חבית של 500 ליטר, משתאים אל מול הגודל, אבל גם אל מול הטיפול האישי בכל חבית, שיושבת על גלגלים שבאמצעותם ניתן לערבל את החבית כדי ליצור ערבוב משקעים ומגע של השמרים בשאר הנוזל – מה שיוצר טקסטורה חמאתית ביינות לבנים – אשר נקרא בטונאז', ובדר"כ ביקבים נעשה עם מקל שמחדירים לחבית. פה משתמשים בשיטת ערבוב חיצונית על מנת שלא לפגום בטעמי היין, שיכול לעבור חמצון עם פתיחת החבית והחדרת המקל.
אחרי שלמדנו על תהליכי ייצור היין של יקב רקאנטי, התיישבנו לארוחת צהריים במקום ולצד טעימות של גבינות מתוצרת מקומית, טעמנו מהיינות הזניים בסדרת 'כרמי הגליל', שיוצרו מענבים מחלקות כרם חדשות ומובחרות, עם יבול נמוך במטרה לבטא את הטרואר הגלילי דרך זן הענבים וסגנון העשייה, שעברו יישון של בין שישה לשמונה חודשים בחביות עץ עלון. מדובר ביינות מזנים קלאסיים לצד זנים ים-תיכוניים, שמשקפים את הגישה של יקב רקנאטי בהתחדשות ואת יכולת הייצור שמאפשרת הטכנולוגיה המתקדמת ביקב החדש: מרלו, סוביניון בלאן, סירה, פטיט סירה, קברנה סוביניון ושרדונה.

- "בריסטה מדהים, אמן לאטה ארט מעולה": מאחורי הבר בלי איתן מור, שעדיין בעזה
- "אין דבר כזה אי אפשר": בירה טרופית חדשה לזכר האחים שנרצחו בנובה
בין הינות בסדרת כרמי הגליל ניתן להבחין בין טעמים ומרקמים שונים, גם של הלבנים וגם של האדומים, וכל אחד מהיינות מספר סיפור אחר. הפתיחה של מרכז המבקרים, על רקע השקט השורר באזור אחרי לחימה ארוכה, תושבים שעזבו את ביתם ופגיעה בחקלאות במקומית, הייתה מרגשת ונתנה הרבה תקווה ושמחה – במיוחד יום אחרי שחרורן של שלוש החטופות אמילי דמארי, רומי גונן ודורון שטיינברכר. התזמון הנהדר לא רק שהורגש בכל כוס שנטעמה, הוא גם העניק טעם טוב יותר של חופש ושמחה – הרמנו כוסית גם לכבוד מרכז המבקרים החדש שפתח את שעריו, וגם לכבודן! מי ייתן ובכל פתיחה של יין וטעימה פה יוכלו המבקרים להרים כוס של יין משובח לשחרורם של עוד אחים ואחיות. נכון שלא צריך סיבות לשתות יין, אבל מאחלת שנזכה לזה בנסיבות משמחות. לחיים.