מעודדים ומתעודדים: "השריטה במטריקס התפוגגה והחלימה. התגבשנו"

מה שמך?
"רקפת בר-סלע. במקור אני מקריית גת אבל את רוב חיי העברתי בכפר סבא. סבתי גרה ברחוב התבור שליד שוק הכרמל במשך 78 שנה, אימי ממש גדלה כאן כילדה תל אביבית, ולכל אורך ילדותי שלי סבתי לקחה אותי לסיבובים בשוק בכל פעם שבאנו לבקר אותה. השוק הוא בליבי".

איזה קפה את שותה?
"בדרך כלל אני שותה שוקו חם. אני אוהבת את שוקו המקופלת שלכם, משוקולד אמיתי, אבל כשאני יושבת כאן אני לא יכולה שלא לשתות אמריקנו גדול – חם בחורף וקר בקיץ – מהאספרסו המצוין".

איך תפסה אותך המלחמה?
"וואי, מאיפה להתחיל. קמתי מהאזעקות. אני זוכרת שחשבתי – מה זה, הם ממש באו להציק היום! הייתי בסטרס – איך להתלבש? הסתבכתי עם אחת השמלות ויצאתי מהר למקלט של הבניין בלי משקפיים, רק עם הנייד. ראיתי בסמארטפון, בקושי, שהיו אזעקות בכפר סבא, והוריי, שניהם כבדי שמיעה. התקשרתי אליהם וצעקתי – 'תיכנסו מיד לממ"ד!', ואבא התווכח, 'על מה את מדברת?'. הסברתי לו שהמצב לא טוב. ואז אחי התקשר, והסביר לי שהמצב גרוע הרבה יותר ממה שאני מבינה.

חשתי חרדה, לא היה לי איך להכיל את הסטרס. שמתי סרטים וסדרות בסמארט טי וי. כשהצצתי לטלוויזיה וראיתי כל פעם שמספר הנרצחים עלה, לא הבנתי – מה זאת אומרת נרצחים, זאת מלחמה, הם נפלו, מה קורה פה? לא ממש הבנתי את ההתרחשויות הטראגיות של אותו יום שחור. למעשה, לקח לי זמן עד שירד האסימון על מה שקרה באמת – המחבלים ממש פרצו לבתים ורצחו. כשסוף סוף הבנתי חשתי בפחד עמוק. תחושת הביטחון הבסיסית ביותר נפגעה. הדיבור שהם חטפו מכוניות משטרה ובאים למרכז – העמיק את הפחד. היו כמה ימים נוראים ממש".

מתי לראשונה חזרת לשוק אחרי השבת ההיא?
"אני עובדת מהבית אז היה לי קל להסתגר בשבועות הראשונים. משלוחים בוולט, מהבוקר עד הערב. רק בימי שישי בבוקר הייתי באה ויושבת אצלכם, ואז נוסעת להורים. באתי לכוס של קפה טוב ושיחה מלאה באהבה. חוץ מזה לא טרחתי".

משהו נוסף?
"אני אופטימית לגבי זה שנמשיך להיות פה. השריטה במטריקס שנוצרה ונתנה תחושה שישראל נכבשת, התפוגגה והחלימה. אני עצובה כי אני מבינה שכמות האנשים שלא מבינים את מורכבות המצב היא גדולה, אבל המשבר הגדול והאסון של השבעה באוקטובר גיבשו אותנו ברמה שטרם נראתה בעם, ובאנשים, ובקהילות ובחברה כולה; חיזקו את האחדות בינינו אחרי שנים של פירוק והפרד ומשול אכזריים, שנכפו עלינו מלמעלה. אני בטוחה שמכאן רק נמשיך להתגבש ולהתחזק. אין לי כל ספק".

• ד"ר פוטטו: "העורף צריך להמשיך בשגרה כמה שאפשר, זה משפיע גם על החיילים בחזית"
• "מקווה שמהשחור שנחת עלינו יגיח האור לו חיכינו, עתיד טוב יותר לכל הילדים בעולם"

תודה רקפת. שניפגש בשמחות.