כמו בכל בית של אוהבי קפה, גם אצלנו מכונת האספרסו עובדת שעות נוספות ומכינה לא מעט קפוצ'ינו, והחלב נמזג כמים. לאחרונה, החצי הקובעת של הבית החליטה, מסיבות השמורות עימהּ, שצריך לצמצם את צריכת החלב ולעבור לתחליף צמחי.
אחרי אכזבה ממשקה הסויה החדש של משק צוריאל (אין חלב סויה שהוא לא בטעם וניל?) וממשקה אורז עם שקדים של Vitariz (אין את זה לא בטעם של פלסטיק?), נתקלנו במשקה Barista שיבולת שועל מהסדרה החדשה של תנובה Alternative. ומה יהיה יותר מתאים לקפה ממשקה שנקרא 'בריסטה', ועוד כזה שאסתר רדא הבטיחה בפרסומת שהוא מקציף מדהים?
המשקה מורכב ברובו ממיצוי של שיבולת שועל, עם תוספת של שמן קנולה כדי להעלות את רמת השומן במשקה ל-3% כמו חלב פרה רגיל. לא מגרה, אבל גם לא נורא. הצבע בז', והריח, באופן לא מפתיע, מזכיר פתיתי שיבולת שועל להכנה מהירה של דייסת קוואקר.
שני הפרמטרים הכי חשובים בחלב לקפוצ'ינו הם הטעם, כמובן, ויכולת ההקצפה. אין מה לומר, ה"חלב" הזה באמת מקציף מדהים – הוא מתקצף מהר ובקלות, וכשמזגנו אותו על אספרסו קיבלנו כוס עם שכבה יפה של קצף נעים, עם גוף מלא ומרקם שמחזיק לאורך זמן. המשקה מתערבב יפה עם הקפה ולא משאיר גרגירים או משקעים, בניגוד לתחליפי חלב אחרים.
אבל הטעם, מה איתו? ממשקה שמתקרא 'בריסטה' היינו מצפים לנייטרליות, או לכל הפחות טעם עדין, כזה שישפיע על טעם הקפה כמה שפחות, אבל בשילוב עם האספרסו, הטעם הקרטוני של שיבולת השועל היה חזק והאפיל על כל טעם אחר. יכול להיות שכמו קפה בעצמו, גם משקה שיבולת השועל הוא טעם נרכש, אבל אנחנו אפילו לא הצלחנו לסיים את הכוס.
אז אם לא לקפה, השתמשנו במשקה בריסטה שיבולת שועל במקום בחלב כדי להכין דייסת קוואקר, ופה הוא התאים בול, כמו שיבולת לשועל.
