תרבות בתי הקפה השתנתה לא מעט בשנתיים האחרונות כדי להתאים את עצמה לאילוצי הקורונה. אחת מהתוצאות החיוביות של השינוי היא תופעת עגלות הקפה, שפורחות ברחבי הארץ כמו פטריות אחרי הגשם – בקיבוצים ובמושבים, לצדי הדרך ובנקודות תיירות אטרקטיביות. לפני כמה שבועות גם הגליל התחתון עלה על העגלה כשנפתח שִׁישׁוֹ קפה בחצר המשק של משפחת אבנעים במושב הזורעים.
לקפה שִׁישׁוֹ במושב הזורעים מגיעים מכל רחבי הגליל והצפון הרחוק, כדי ליהנות מהנוף הפנורמי המרהיב שנשקף מהעגלה לעבר רכס יבנאל, אבל חלק נכבד מהלקוחות מגיע גם מהמרכז ומהדרום בדרך לחופשה בצפון. "האנשים שמגיעים הם בעצם תיירים, זה מקום תיירותי", מסביר דניאל אבנעים, שהקים ומנהל את בית הקפה, בשיחה עם מגזין שותים. "אנשים שמגיעים צפונה, לחרמון או לרמת הגולן, כולם עוברים דרך צמח או צומת פוריה".
כל מי שגר באזור, או אפילו רק עובר בו, יודע שמבחר מקומות הבילוי בסביבה הוא מצומצם עד לא קיים, וזה היה אחד מהגורמים להקמה של עגלת הקפה. "רצינו לקדם תיירות לגליל התחתון, שזה לא היה עד עכשיו. אנחנו עגלת הקפה הראשונה שנפתחה בתחומי המועצה האזורית. מסביבנו עמק הירדן מלא בבארים ומסעדות. ואצלנו בגליל יש המון פוטנציאל, המון נוף, שטחים, ובתכלס אין מקומות תיירותיים. בסוף זה גם היה חלק מהמחשבה העסקית, להביא משהו שאין בסביבה. הכול מסביב זה קפה גרג, ארומה ומקומות סגורים, לא ככה בחצר האחורית של המשק".
ותגיד, זה לא מפחיד לפתוח בית קפה ככה באמצע הקורונה?
"רק לפני כחודשיים פתחנו, ככה שהקורונה כבר קצת התמסמסה, אבל הייתי שמח לפתוח אפילו באמצע הקורונה אם הייתה לי אפשרות. בסופו של דבר אנחנו בית קפה בטבע, עם שטחים פתוחים, שום דבר לא סגור. וחוץ ממי שנמצא בבידוד, כל האנשים שרוצים לצאת – לא משנה אם מחוסנים או לא מחוסנים – מחפשים לשבת במקומות פתוחים, במיוחד כשיש הגבלות התקהלות. אז דווקא ראיתי בזה פוטנציאל עסקי לפתוח את העגלה בזמן הקורונה, כשאנשים מחפשים את העסקים שבחוץ. אנשים רוצים לצאת החוצה – במיוחד אלה שמסיימים בידוד – לנשום אוויר, לראות ירוק. זו הרפואה לנפש של האנשים, וזה בעצם מה שיש לנו להציע".
אז איך מגיע רעיון לפתוח עגלת קפה במשק שמגדל שקדים? עוד כשהמשק היה רק משק חקלאי שבעיקר מוכר את התוצרת שלו למפיצים ומתווכים למיניהם, דניאל השתחרר מהשירות הצבאי וחזר הביתה לעבוד במשק המשפחתי, לתקופה שמיצתה את עצמה אחרי כמעט שנתיים. אחר כך הגיעה תקופה קצרה של חיפושים שהרחיקו עד ארצות הברית, ואז הגיעה הקורונה. "בדיוק נכנסה הקורונה והביאה אותנו חזרה למושב, כי היה עדיף להיות בסגר במושב מאשר בעיר. ואז התחלתי להתגלגל ולחשוב מה אני רוצה לעשות. החלטתי שאני חוזר למשק אבל לוקח אותו למקום אחר".
הרעיון המרכזי היה להפוך את משק אבנעים למותג. ראשית, לשווק את השקדים ולמכור אותם לצרכן תחת המותג של המשק, ואחר כך לייצר ולשווק סדרה של ממרחים שמבוססים על השקדים שהם מגדלים. "פתחנו בית קלייה קטן במשק, קניתי תנור והתחלתי גם לקלות את השקדים, ועם השקדים התווספו גם כל החברים שלהם, האגוזים. הכול מאוד לא תעשייתי, מאוד טבעי, כמה שפחות מלח. היום אנשים רוצים לקבל את המוצר כמה שיותר מהמקור – כמה שפחות ידיים, כמה שפחות עיבודים. מהחקלאי לצלחת. גם הממרחים – הצרכנים רוצים ממרח של שקדים, שיהיה נקי וללא חומרים משמרים, ואם מי שמכין את הממרח גם גידל את השקדים שנמצאים בו זה בכלל מצוין".
"ואז לקחנו את זה שלב אחד קדימה", הוא מספר, "יש לנו מוצרים, יש בית אריזה, עכשיו נביא את האנשים אלינו. ניתן להם להגיע ולקבל את כל היופי הזה שיש לנו בסביבה. וכך החלטנו לפתוח עגלת קפה במשק. בעצם להכיר לאנשים את האזור שלנו, את הסיפור שלנו, את המשק. גיסתי, אושרי, אוהבת מאוד מאוד לבשל ולאפות, יש לה ידיים טובות, והיא גם ממש טובה עם אנשים. החלטתי שאנחנו הולכים על המהלך הזה ביחד, וככה התחיל הרעיון של קפה שִׁישׁוֹ. שישו זה הכינוי שלה מאז ומתמיד, והחלטנו לפרגן לה ולקרוא למקום על שמה. שִׁישׁוֹ – קפה בשדות הגליל".
מה בתפריט? ארבעה סוגי סלטים עם שקדים טריים של המשק, פלטת גבינות עשירה, פוקאצ'ות, קרואסון במילוי גבינת גאודה ומטבלים, מאפים, שלל קינוחים ומתוקים ועוד. הכול כשר. "אנחנו לא מכינים דברים מראש, הכול נעשה במקום, הכי טרי שיש. גם את כל המטבלים אנחנו עושים אצלנו, בתוך העגלה, לא קונים רטבים ושופכים אלא מכינים אותם טריים", מסביר דניאל. לקפה אפשר לבחור חלב מכל מיני סוגים, כמו חלב פרה או סויה, ובקרוב יהיה אפשר לקבל גם חלב שקדים מהשקדים של המשק, שייטחנו ויהפכו לחלב שקדים טרי במקום.
מבחינת הקפה, סיפרת לי שאתם עובדים עם הקפה של בית הקלייה Fresco.
"כן, יש להם קפה מעולה, אנשים עפים פה על הקפה חבל על הזמן. את זה צריך להגיד לאלון מפרסקו. אנשים ממש מבסוטים על הקפה, על הסוג, על הקלייה שלו. וכמובן שלא משנה מה הלקוח מבקש הוא ייצא מבסוט – מפורק, חם, רותח, חלב בנפרד, מים בנפרד – אם לא טוב, אנחנו מכינים שוב". בשישו משתמשים בתערובת 'פנגיאה' של פרסקו, שמורכבת מ-17% רובוסטה ו-83% ערביקה שמגיעים מברזיל, קולומביה, ג'אווה, סומטרה, קוסטה-ריקה וגואטמלה.
הלכתם לבית הקלייה, טעמתם את כל האפשרויות ובחרתם את התערובת הזו?
"עשינו סיבוב מאוד גדול עד שמצאנו את הקפה המושלם מבחינתנו. הלכנו לאיזה בית קלייה בקריית שמונה, הלכנו לעוד בית קפה בתל אביב. עשינו איזה ארבעה סיבובים, וממש שבוע לפני הפתיחה, עדיין לא היינו בטוחים באף אחת מהאפשרויות שבדקנו. לא התפשרנו על זה, אמרנו שבית קפה לפני הכול צריך להציע קפה טוב. עד שנחתנו בפרסקו, ושם ידענו שזה זה".
ומה התוכניות להמשך?
"בקרוב אנחנו מוציאים סלי פיקניק, ועם הסל יגיע ספרון עם כמה מִצְפִּים ומעיינות בסביבה, שאפשר לקחת אליהם את הסל. בתוך הסל יש כמעט את כל התפריט שיש לנו בקפה. ובקרוב גם תהיה הפריחה של השקדיות. בפריחה אנחנו מתכננים להעלות את כל עגלת הקפה למטע, עם בר, כיסאות, שולחנות, מוזיקה… הולכת להיות אווירה משוגעת".
שִׁישׁוֹ – קפה בשדות הגליל
משק אבנעים, מושב הזורעים
א'-ד': 9:00–16:00; חמישי: 9:00–22:00; שישי: 8:30–13:00; שבת סגור
