כותב (לא רושם!) ספרים, תל אביבי כמעט 70 שנה, ועדיין מחפש את הקפה ההוא ששתה בפריז בשנות השמונים • הסופר יצחק בן-נר מספר לאיתי שקד על הקפה והאווירה בימיו העליזים של קפה כסית המיתולוגי, על הפרקולטור האמריקאי ועל תחליף הקפה ששתו בעמק בשנות ה-40 • קצר על הבר, מהדורה שישית
את ידידי היקר, הסופר יצחק בן-נר הכרתי יום אחד בקפה בשוק, בתקופה שרק התחלתי לעבוד במקום, כשהייתי עדיין סטודנט. המרצה בקורס לתיאוריות סובייקט באוניברסיטה דיבר על ספרו של בן-נר "האיש משם", ובאותו יום אחר הצהריים יצחק הגיע לכאן, לחנות הקפה הוותיקה שבלב השוק. הופתעתי מאוד. תל אביב היא אמנם עיר של הפתעות, אך עדיין, לפגוש דמות מיתולוגית כל כך מהתרבות הישראלית ומהבוהמה התל אביבית של פעם, זה תענוג גדול. אני משוכנע שאיציק לא יאהב את המילה בוהמה, אבל כן – איציק ישב כאיש צעיר בקפה כסית המיתולוגי, בנקודה אקזוטית על ציר הזמן הדיזנגופי שבה משוררי דור הפלמ"ח, נביאי דור הפרחים, שחקני התיאטרון וכוכבי חבורת לול ושבלול הפרועים, ישבו כולם על שפת הרחוב הפוטוגני ושתו קפה, הרבה מאוד אלכוהול, ואכלו חמין שרוף. אז, איך באמת היה הקפה בכסית? כמה זמן איציק חי בבירה של התרבות הישראלית ומהיכן הגיע? ואיזה קפה בלתי נשכח שתה עם אשתו נועה בביקורם הראשון בפריז? בואו נתחיל:
"אני איציק, גמלאי, כותב ספרים (לא "רושם", כותב), בן 89 עוד מעט ועדיין בועט. אני עדיין הולך למכון כושר ועדיין הולך כל שבוע עם אשתי נועה לקניות בשוק, וסוחב אחריי עגלה עמוסה. אנחנו הורים לגלי וגיא וסבים לשבעה נכדים משגעים".
מאיפה אתה במקור?
"חי בעיר מ-1959. באתי מכפר בעמק, עבדתי כסבל בשוק תנובה וישבתי הרבה לילות בכסית. אחר-כך הייתי עיתונאי ושדר בגלי צה"ל. עסקתי הרבה בקולנוע. מי שרוצה יותר פרטים שיקרא את הרומן שלי 'האיצחקיה'".
טוב, אני חייב לשאול – איך היה הקפה בכסית?
"האמת, בכסית היו קפה ואוכל מחורבנים למדי, מה שלא הפריע לאווירה המיוחדת של המקום, ולא הפריע לשחקני הקולנוע והתיאטרון, ולאמנים צעירים ודלפונים, לאכול בתאבון רב מנות חינם שהיה מנדב להם בעל המקום, חַצְקֵל איש כסית האגדי".
משקה אהוב?
"את הקפה הטוב ביותר שתינו בביקור הראשון שלנו בפריז, אי שם בראשית שנות ה-80. קפה אוֹ-לֵה, עם ארומה, טעם וניחוח נפלאים. מאז אני מחפש את הקפה ההוא ולא מוצא. שנה בארה"ב חיברה אותנו לסוג של פרקולטור גדול, שייצר קפה טוב. כשחיפשתי אותו אחרי כמה שנים, בביקור חוזר, לא מצאתי לו זכר. מפעם לפעם אוהב לשתות אספרסו כפול מקפה איכותי. לא אוהב קפה בקפסולות. ניסינו קפה ממקינטה כפי שהמלצת לנו – ולמרבה פּליאתך, לא מצא חן בעינינו".
מעניין. תערובת אהובה במשקל?
"התערובת שאתה מנסה מדי פעם להרכיב בשבילנו משלושת מיני הקפה הכהה. למרות שאיכשהו המתכון משתנה בכל פעם, אנחנו נהנים מאוד מהתוצאות".
ולסיום, זיכרון קפה ראשון?
"בכפר יהושע, שם גדלתי, היו שותים פעם ציקוריה, שזה תחליף לקפה, שעשוי משורש עולש קלוי, מיובש וטחון. רק בשנות החמישים עברו לקפה אמיתי. אבל לא משהו מפואר, נס קפה פשוט שהיו שותים עם חלב".
- אמריקנו, בלי קפאין שדופק את המוח: קצר על הבר עם אילנה ברנד
- "הסוד לקפה טוב הוא לקבל מכה קטנה במרפק": קצר על הבר עם נילי ססלוב
תודה איציק!
