טוב זאת הייתה משימה שהשאירה אותנו על הרגליים כל החופשה.
נתחיל מהסוף. אין כזה דבר קפה יווני מספר 1 באתונה. אף אחד לא שמע עליו ואף אדם לא מכיר או יודע. שאלנו בשוק הפשפשים, בשוק הבשר, בשוק הדגים, שוטטנו ברחובות – לא מצאנו קפה אותנטי אחד, עם קירות מתקלפים ומאוורר תקרה מהסרטים. רוב בתי הקפה הם נובו-קפיטליסטים של גל שלישי לא מודע לעצמו במיוחד, נראים כדיינרים אמריקאים וחלק מרשת. הקפה במשקל מגיע באריזות ואקום ממותגות או בקפסולות (ולא כמו שאצלנו בקפה בשוק, פרימיום איכותי במשקל כמה שרוצים), ותכלס, הקפה היווני היחידי ששתינו היה במסעדת דגים צנועה וגאה בשם אטלנטיקוס, שבהחלט הייתה מעולה, בערב רגוע אחד באמצע השבוע. הוא היה מריר ומעודן, נטול כל זוהר מיותר. לבתי הקפה שבפלאקה, אזור התיירות העמוס שבדרך לאקרופוליס, שם שרלטנות הקפה בטוח מרקיעה שחקים, לא התקרבנו. אולי בפעם הבאה.
- בתי קפה באתונה, המומלצים והפחות: מהאלים האולימפיים ועד הסוס הטרויאני
- קונפליקט הזהב של המקינטה – אספרסו או לא אספרסו?
העיר
נחזור להתחלה. אני והבויפרנד חגגנו אניברסרי 12 בחופשה קצרה באתונה. זה כבר שנים שאנחנו נוסעים לחופשות יווניות באיי הנצח הנידחים ולא טסים לערים הידועות, אבל השנה החלטנו לשנות את ההרגל ולהתמקם בלב ליבה של אתונה. זאת הייתה החלטה נבונה.
החוויה הפעם הייתה שונה לגמרי. מרכז העיר עמוס ודחוס ונראה בדיוק כמו שכונת פלורנטין שלנו, רק שמוכפלת הרבה פעמים וביותר צבעוני. נחנו היטב במלון המפנק, הלכנו למוזיאון לאמנות מודרנית יום אחד ולגן הבוטני ביום אחר, אכלנו טוב במסעדות שחברים המליצו עליהן ועל האקרופוליס לא טיפסנו. אולי בפעם הבאה. במהלך השוטטות ממקום למקום בהחלט חיפשנו את הקפה היווני מספר 1, או את חוויית הקפה האתונאית האותנטית ביותר, והגענו למסקנות מצחיקות.
הקפה
כל בתי הקפה שאליהם הגענו היו חדישים ומעוצבים, בסגנון של ארומה וארקפה, רק עם יותר שיק ובסרט בינלאומי. לחלקם חדר קלייה אחורי ומטבח גדול, ולכולם יש לפחות ארבע מטחנות דיגיטליות לערביקות השונות. בכל בתי הקפה היו אותן ערביקות – ברזיל, קולומביה, אתיופיה וגואטמלה. בכולם הכינו קפה בצורה מקצועית, בהחלט, ורוב דברי המאפה והסנדוויצ'ים היו ברמה גבוהה. רק מה, לא מצאנו קפה אחד וינטג' אותנטי, עם סילואים על הקירות של פולי קפה טריים ואווירה זרוקה, מעוררת השראה. הכול היה חדש חדיש ומחודש, נוצץ וסטרילי, פשוט לקחת וללכת. בכל מקרה, אלה היו השלושה הכי שווים וחמודים:
1. IL TOTO – העכבר. ברחוב הראשי של שכונת קינוסארגוס, שבהמשכו ניצב מוזיאון האמנות הגדול. מדובר ברשת חדשה יחסית עם קפה מקצועי ומפעלי קלייה שמספקים קפה טרי ומאפים לכל הסניפים של הרשת, כולל באיים. יש ארבע מטחנות לערביקות השונות והקפה מוגש בכוסות טייק אווי. טעמתי אספרסו כפול של קפה מאתיופיה. הקפה היה רותח מדי וחמוץ מאד. אבל החבר'ה שעבדו במקום היו חמודים וכל הזמן הכינו משלוחים.
2. Dope Roasting Co. ברחוב הראשי של אתונה, אתינאס (Athinas). נראה כדיינר אמריקאי קולי במיוחד והסנדוויצ'ים – למשל, לחמנית בריוש עם גבינת ברי, חסה וחמאת כמהין – היו מעולים. בכל פעם שבאנו שתינו משהו אחר: אמריקנו, פלאט ווייט, אספרסו קצר, כפול, אפילו שוקו, יום אחד, כשהיה גשום. תערובת הבית הסודית מורכבת מ-100% ערביקה והייתה טעימה ממש – מאוזנת ופירותית, תמיד הוגשה בטמפרטורה הנכונה והייתה בסיס חזק לכל משקה שהכינו ממנה. בחלק האחורי ראינו חדר קלייה גדול, אבל הקפה היחידי שמכרו הביתה היה בקפסולות! ותגלית היסטורית: בדופ רוסטינג גיליתי שיש כזה דבר "עוגות בסגנון יווני": צנועות ביותר למראה אך הטעם – מדהים!
3. Tailor Made Coffee Roasters. שוב חנות סופר מעוצבת, ממותגת לגמרי, עם תערובת בית מ-100% ערביקה ברזילאית מכמה אזורים בגבהים שונים. גם כאן ארבע מטחנות דיגיטליות ששוקלות את המנה, וכמה ערביקות – קולומביה, קוסטה ריקה, פפואה וגואטמלה. האספרסו הגיע חם מדי אך לא חמוץ. דברי המאפה והשוקולדים נראו אטרקטיביים וצבעוניים אבל לא נגענו בהם. הקפה שנמכר במשקל מגיע רק באריזות ואקום ממותגות של רבע קילו או קילו, 100% ערביקות שונות וכמה תערובות שרוקחים במקום.
- הטריקים של איינשטיין: התערובת שהולכת עד ברלין של המאה ה-19
- על קפה "אל קאריביה" ומקדשים אבודים ביערות הגשם של אינדונזיה
הסיכום
אתונה כיפית, עיר אירופאית של מחתרת ים-תיכונית צנועה וקולית. המקומות שישבנו בהם, שזה חומר לכתבה אחרת לגמרי, היו נהדרים. מרכז העיר קטן והכול במרחק הליכה. כל כך מזכיר את תל אביב, שזה צרחות. הכול הרגיש מוכר ובכל פינה שמענו עברית. בתי הקפה בעיר מקצועיים ביותר, ממש כבר על חשבון ההנאה והחוויה האותנטית, והקפה בכל מקום טעים, אם כי לא כזה וואו של לתלוש את השערות. נשארה לנו רשימה ארוכה מאוד של מקומות לחזור אליהם, אולי בפעם הבאה. נקווה שאחד מהם יהיה הקפה היווני מספר 1 באתונה.
