תה הוא המשקה הנפוץ בעולם. כל סוגי התה מופקים מאותו צמח – שיח התה, הידוע בשמו המדעי כ-Camellia Sinensis או קמליה סינית, שמכילה קפאין טבעי. ההבדלים בין הסוגים השונים נובעים מתהליך העיבוד של העלים וממשך החשיפה שלהם לחמצן, שמשנה את הצבע, הטעמים והאיכויות של העלים ושל החליטות שמכינים מהם.
אלה הסוגים השונים של המשקאות והחליטות שמופקים מהקמליה:
תה שחור
סוג התה הנפוץ ביותר, זה שאם היו שואלים אתכם איזה תה תרצו הייתם קוראים לו "הרגיל". העלים של שיח התה, שבמקור הם בצבע ירוק, מקבלים את הצבע החום שלהם בעקבות חשיפה לכמות גדולה של חמצן. זה בעצם סוג התה המחומצן ביותר, ולכן מקבל טעמים עמוקים ומתובלים יותר ביחס לסוגי התה האחרים.
תה אוּלוֹנג
האולונג עובר תהליך של חימצון קצר יותר מהתה השחור. נחשב למיוחד וחגיגי, כי תהליך החמצון שלו דורש דיוק רב ולכן הוא נדיר יותר ובעל טעמים מיוחדים ומורכבים.
תה ירוק
עלי תה צעירים שכמעט לא עוברים חמצון, אלא מיובשים מיד לאחר שנקטפו. בגלל שהוא לא מעובד ולא מחומצן, התה הירוק מכיל כמות יחסית גבוהה של נוגדי-חמצון (אנטי אוקסידנטים) שהוכחו כבעלי סגולות בריאותיות רבות, כמו הורדת לחץ דם וכולסטרול רע, ואפילו הפחתת סיכוי לחלות בסרטן. לפעמים הוא נקרא "תה ירוק סיני" כי הוא נפוץ במיוחד בסין, כמו גם ביפן.
מאצ'ה
מאצ'ה הוא בעצם עלים יבשים של תה ירוק שנטחנו לאבקה דקה. שלא כמו שאר סוגי התה, את אבקת המאצ'ה לא חולטים אלא שותים אותה בשלמותה, קצת כמו שמכינים קפה נמס מאבקה, ולכן צבעו ירוק חזק, מרקמו סמיך והוא מכיל כמות גבוהה מאוד מאוד של קפאין. אם תתגברו על הטעם העז של המאצ'ה, שרבים יגדירו אותו פשוט כטעם של דשא, תוכלו ליהנות מאותם נוגדי חמצון ויתרונות בריאותיים של התה הירוק, אבל פי כמה וכמה.
תה לבן
התה הלבן מופק רק מהניצנים הצעירים של צמח התה, שמכוסים בשיערות לבנות קטנות. הוא לא עובר עיבוד או חמצון כלל, ולכן שומר על צבעו הלבן ועל כמות גבוהה במיוחד של אנטי אוקסידנטים.
חליטות וסוגים נוספים
קיימים סוגי משקאות נוספים שנכנסו בטעות לקטגוריית התה למרות שאינם מופקים מעלי צמח התה, כמו תה מאטה, חליטות שונות של פירות, פרחים ותבלינים או תה רויבוש, שמופק מצמח הרויבוש שגדל בדרום אפריקה.
