בתי קפה הם כבר מזמן לא מקום שרק שותים בו קפה, אלא "מקום שלישי", לא בית ולא משרד, שמאפשר ליצירתיות לפרוח • האווירה, רעשי הרקע, שבירת השגרה, וגם הקפה כמובן – יכולים לעזור לכם לעבוד יותר טוב דווקא בבית הקפה השכונתי • ואיך זה קשור להארי פוטר?
מבעד לאדים של כוס הקפה הראשונה שלי ביום טיפוסי, בזמן שהצלילים של מכונת האספרסו מתערבבים עם קולות של שיחה רכה והקלדה מהירה בשולחנות הסמוכים, התחלתי לשאול את עצמי: מה יש בהם, בבתי הקפה, שמושך כל כך הרבה אנשים לעבוד, להיפגש וליצור במרחב שלהם?
בתי קפה הם כבר מזמן לא מקום שבו "רק" שותים קפה (או תה, שזו שאלה בפני עצמה ולפעם אחרת – איפה התה בכל השמחה הזו?). יכול להיות שהם אף פעם לא היו כאלה. יכול להיות שמאז שהאנושות יצרה אותם, אי שם במאה ה-16 בטורקיה, הם משמשים כ"מקום שלישי" – לא בית ולא משרד, אלא מרחב ציבורי-פרטי שמשרת את מי שמחפש חיבור, ריכוז או השראה. השאלה היא, איך זה קרה?
בית הקפה כמרחב של השראה ושבירת שגרה
אין הרבה מקומות שמספקים תחושה ייחודית כמו בית קפה; האווירה – בין אם מדובר ברעש הרקע של שיחות-לא-מחייבות, או בצלילי המכונה שמפיקה הפוך מושלם מהפולים הקלויים שנטחנו לתוכה – האווירה הזו מעניקה לנו תחושת חופש. והחופש הזה, מתברר, הוא קרקע פורייה לרעיונות חדשים וליצירתיות.
מחקרים בתחום הפסיכולוגיה והנוירופסיכולוגיה מראים שרעש רקע מתון, כמו זה שמאפיין בתי קפה, יכול דווקא לשפר את הריכוז ואת החשיבה היצירתית. הנתון הזה יכול כמובן להסביר מדוע יוצרים גדולים כמו המינגוויי, ויקטור הוגו או ג'יי קיי רולינג בחרו לגבש את עבודותיהם הגדולות דווקא בבתי קפה.
בסביבות עבודה מסורתיות אנחנו נוטים להיתקע בדפוסי חשיבה קבועים. יציאה למרחב אחר – כמו בית קפה – שוברת את המונוטוניות הזו ומכניסה דינמיקה חדשה לעשייה שלנו.
בתי קפה מאפשרים לנו להרגיש קצת בחוץ וקצת בפנים, מוגנים, לבד אבל מוקפים באנשים. אם נחשוב על זה, השילוב הזה יוצר את התנאים המושלמים לעבודה שמאפשרת גם עצמאות וגם תחושת שייכות.
המקום השלישי: קפה, אבל גם הרבה יותר מזה
הסוציולוג ריי אולדנבורג, בספרו "לחגוג את המקום השלישי" מ-2001, טבע את המונח "המקום השלישי" כדי לתאר מרחבים שאינם בית או עבודה, אך ממלאים תפקיד חברתי חשוב. בתי קפה היו ותמיד יהיו כאלה – מקומות שבהם רעיונות פוגשים אנשים. או להפך.
לאורך ההיסטוריה, מבתי הקפה של וינה במאה ה-18 ועד לבתי הקפה המודרניים של מלבורן, הם שימשו כמרכזים של אינטלקט, אומנות ופוליטיקה. הם היו המקום שבו אנשים חשבו יחד, חלמו יחד – ושינו את העולם, או לפחות את התרבות האנושית בעולם, יחד.
הקפה העצמו, כמשקה, לא סתם מעורר אותנו. מחקרים מראים שהוא גם משפר ריכוז ומחדד את החשיבה. השילוב של היתרונות האלה של הקפה, עם האווירה של בית הקפה, יוצר סביבת עבודה מעניינת ומקדמת. במידה רבה, היא מחייבת אותנו להתמקד בעשייה שלנו (כי אנחנו במרחב ציבורי ולא בבית שבו הפיתויים רבים), מעוררת השראה בזכות האנשים והתנועה שמסביב, ומעניקה לנו תחושת שייכות ורוגע שמאפשרת לעשייה לזרום.
קצת מעולם המיתוסים (ושבירתם): עבודה בבתי קפה היא לא רק "נהנתנות"
קודם כל, מי אמר שעבודה לא צריכה להיות מהנה? (זה מיתוס בפני עצמו, אם תחשבו על זה). ואחרי שאמרנו את זה, מילה על המילים שאומרים על בתי קפה. או על עבודה במרחב בתי הקפה: לאורך הזמן נתקלתי לא מעט בשאלות, כמו "מה את באמת עושה שם? זה לא רק תירוץ לשתות עוד כוס קפה?"
אז זהו, שלא.
המציאות שונה לגמרי. עבודה בבתי קפה יכולה להיות גם פרודוקטיבית וגם אפקטיבית במידה רבה, לפעמים אפילו רבה מאוד, לפעמים הרבה יותר מאשר עבודה במשרד; ולפעמים בתי הקפה משמשים סביבת עבודה מעולה לא רק עבור פרילנסרים ונוודים דיגיטליים, אלא גם עבור מנהלים, יזמים ואנשי צוות שזקוקים לשינוי אווירה כדי להתמודד עם בעיות באמצעות פתרונות יצירתיים.
- הזינוק במחירי הקפה: כמה עולה כוס קפה, ומה הכי משתלם?
- איפה שותים קפה ספיישלטי בתל אביב-יפו? 39 בתי קפה על המפה
לפעמים, כל מה שצריך כדי להפעיל את המוח מחדש זה לעבור מקום, לשבת ליד חלון שמשקיף לרחוב הומה, לשמוע איזה פלייליסט נעים ברקע ולעטוף בשתי ידיים ספל קפה חם. זו הסיבה שבתי קפה הם לא רק "מקום לשתות בו" אלא "מקום להרגיש בו", וגם לחשוב, וליצור.
