מחקר חדש בדק 436 אנשים ומצא שאצל מי ששתו בין שלוש לארבע כוסות קפה ביום נצפו טלומרים ארוכים יותר ביחס לנבדקים שלא שתו קפה כלל, ברמה שאפשר להקביל ל-5 שנים פחות בגיל הביולוגי • מה זה אומר?
מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת BMJ Mental Health מציע קשר מעניין בין צריכת קפה לבין מדד ביולוגי מרכזי להזדקנות התאים – אורך הטלומרים (Telomere), קצוות הכרומוזומים שמתקצרים עם השנים ונחשבים סמן להזדקנות ביולוגית. בקרב אנשים עם הפרעות נפש קשות, נמצא קשר בין שתיית קפה מתונה – עד כשלוש-ארבע כוסות ביום – לטלומרים ארוכים יותר, המייצגים פער של כחמש שנים ב"גיל הביולוגי" לעומת מי שאינם שותים קפה כלל.
המחקר התבסס על נתונים מ-436 משתתפים ממחקר נורבגי, רובם עם אבחנות של סכיזופרניה או הפרעות אפקטיביות ("הפרעות מצב-רוח"). החוקרים מדדו את אורך הטלומרים בתאי דם לבנים והשוו את התוצאות לדפוסי צריכת הקפה של הנבדקים, שנאספו באמצעות דיווח עצמי. המשתתפים חולקו לארבע קבוצות: נבדקים שאינם שותים קפה, נבדקים ששותים 1-2 כוסות ביום, 3-4 כוסות, ו-5 כוסות ומעלה.
התוצאות הציגו עקומת J הפוכה: השפעה חיובית בצריכה מתונה, שיא בקבוצת ה-3-4 כוסות, והיעלמות האפקט – ואף רמז להשפעה שלילית – בצריכת קפה יומית גבוהה במיוחד. הממצא מתיישב עם מחקרים קודמים שמצביעים על יתרונות בריאותיים לקפה בכמות מתונה, לצד סיכון אפשרי בצריכה מופרזת.
כלומר, בקרב נבדקים ששתו בין שלוש לארבע כוסות קפה ביום נצפו טלומרים ארוכים יותר ביחס לנבדקים שלא שתו קפה כלל, ברמה שאפשר להקביל ל-5 שנים פחות בגיל הביולוגי.
- מחקר חדש: איך קפה משפיע על רמות הכולסטרול בדם
- מחקר חדש: שתיית קפה מפחיתה סיכון לסרטן הכבד
- מחקר: צריכה מתונה של קפה עשויה להפחית סיכוי לתסמונת מטבולית
טלומרים קצרים נקשרו בעבר לתחלואה גופנית מוגברת, להזדקנות מואצת ואף לתוחלת חיים קצרה יותר – תופעות שכיחות יחסית בקרב אנשים עם הפרעות נפש קשות. בהקשר זה, האפשרות שמשקה יומיומי כמו קפה קשור לשימור מדד ביולוגי כזה מעוררת עניין, גם אם אינה מספקת תשובות חד-משמעיות.
החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר תצפיתני, שאינו מוכיח סיבתיות, וכי לא נבדקו הבדלים בין סוגי קפה, שיטות הכנה או רמות קפאין. ועדיין, הממצאים מחזקים את התפיסה שקפה הוא הרבה מעבר לקפאין, אלא משקה עתיר נוגדי חמצון ותרכובות ביואקטיביות שעשויות להשפיע על הגוף בדרכים מורכבות.
השורה התחתונה: קפה בכמות מתונה עשוי להיות קשור להאטה מסוימת בהזדקנות הביולוגית – לפחות בקרב אוכלוסיות עם הפרעות נפשיות. עוד סיבה להמשיך לבחון ברצינות את מה שנמצא בכוס היומית שלנו, אבל בלי למהר למסקנות נחרצות.
