אספרסיוניזם: קצר על הבר עם הרקדן אורי משה עפרי – "אני והקפה נגד העולם"

הרקדן הנהדר אורי משה עפרי קונה אצלנו בחנות הקפה הוותיקה כבר הרבה שנים. לדעתי, עוד מלפני הקורונה. עם הזמן השיחות שלנו עברו מדיבור חופשי על קפה לדיבור צפוף ועמוק יותר. גילינו ששנינו יתומים, שנינו אמנים בנשמה ושנינו אוהבים לחלום. ליצור אמנות טובה ולחלום. יש לי כמה דברים לומר על זה.

יצירת אמנות טובה מזמינה אותנו לחשוב על משהו עמוק ומשמעותי יותר. כשאנו רואים יצירה טובה – ציור, סרט, מחול, שומעים מנגינה מרגשת או קוראים סיפור מוצלח – אנו נחשפים לחלום של האמן שיצר אותה. ככל שהחלום שקוף ומדויק יותר, כך קל לנו להזדהות עם האמת שבו, ולחלום בעצמנו. וזה מהדהד. יצירה טובה גורמת לאנשים להתעורר לתוך חלום ולעורר לחלום את החברים שלהם, את המשפחה, את הקהילה, את העיר ואת העולם כולו. יצירה אחת טובה יכולה להרעיד לבבות ולפרוש כנפיים של שכינה מנצנצת, כמו פרפר לבן שנעלם בקסם של זריחה אינסופית.

לראות את מופע המחול של אורי, של תנועות הגוף הפיזי בתוך מרחב של חלל, זמן, תאורה ייחודית ומוזיקה חד פעמית, זה מרגש מאוד. באמצעות ההזדהות עם הגופים המחוֹללים מול עינינו, אנו מגיעים לדרגת חלימה גבוהה ביותר. אנו מרגישים בגוף את היצירה, וכידוע בימינו, הגוף הוא הקשר הישיר ביותר אל הנצח של הנפש. הגוף זוכר הכול, ממש כמו שמבינים הכול כששותים בפעם הראשונה כוס של קפה אמיתי. לא קפסולה תעשייתית או נס קפה מעובד, אפילו לא אספרסו מסחרי של אחת החברות האיטלקיות הגדולות, אלא קפה פרימיום שנקלה טרי לפני כמה ימים, באספרסו מרוכז או פילטר מזוקק, שמעבירים בצורה המדויקת והיפה ביותר חווית חלום של טבע פראי וצבעים רבים בנפש. אם כן, איזה קפה אורי אוהב במיוחד ועם איזה קפה הוא אוהב להעיר את בת זוגו על הבוקר? מהו זיכרון הקפה הראשון של אורי ומה הוא שותה על הבר כשהוא עושה קניות בשוק? בואו נתחיל:

"שמי אורי משה עפרי ואני רקדן, יוצר, מורה לתנועה ומנהל להקת המחול אייל דדון. הפעמים הראשונות שנחשפתי למחול מודרני, בפרט להופעות לייב – אנאפאזה של אוהד נהרין בפארק תמנע, להקת המחול הקיבוצית בסוזן דלל, ובנוסף צילומי וידאו של וויליאם פורסייט, ירי קיליאן ועוד המון כוריאוגרפים מעוררי השראה – השאירו אותי נפעם. למעשה, את הנעורים שלי חוויתי בעיקר בהכשרה פיזית מאוד אינטנסיבית, עם המון מוטיבציה להיות רקדן מקצועי, בחברת אמנים נפלאים שחברים שלי עד היום".

מאיפה אתה במקור?
"נולדתי בגבעת זאב ובגיל 10 עברתי לירושלים. התחלתי לרקוד בגיל 8 פולקלור ישראלי בהורה ירושלים, ואני בוגר התיכון שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בגבעת רם. בנוסף, תחביבים שקצת הפכו לדרך חיים כיום – אני מתרגל איינגאר יוגה קרוב לשנתיים, ומנגן על גיטרה בס שזה כלי וואו!"

יפה. כמה זמן בעיר?
"עברתי לתל אביב בגיל 18, כשהתקבלתי ללהקת המחול בת שבע. עבדתי איתם תשע שנים והתמזל מזלי לסייר המון באירופה, אסיה וארה"ב. כיום אני חי בלב העיר, קרוב לשוק הכרמל, כבר 16 שנה באותה הדירה, מתוכן תשע שנים עם זוגתי המדהימה אוריאן. אני משתדל כל בוקר לקום לפניה ולהעיר אותה עם מקינטה טרייה. אני אישית מעדיף קפה באירופרס, עם טעם פתוח יותר, כמו פילטר".

משקה אהוב?
"אספרסו כפול ארוך, עם קצת מים חמים בצד. ככה אני יכול לפתוח את האספרסו עם המים החמים כדי שלא יהיה כל כך מרוכז, ולרכך אותו בהתאם למה שאני אוהב. בגדול, בכל מקום שאני יודע שאקבל בו אספרסו טוב, כמו אצלכם, זה מה שאני מזמין".

תערובת אהובה?
"אני לקוח ותיק של קפה בשוק, אתם חד משמעית המקום האהוב עלי לקנות קפה קלוי טרי, ובמיוחד אני אוהב לקנות זנים מיוחדים שמגיעים מדי פעם ולהתנסות בטעמים חדשים. אני אוהב ערביקות במלוא הספקטרום, בהיר עד כהה, תלוי במצב הרוח. אבל לא שרוף, כן?!"

לסיום, זיכרון קפה ראשון?
"לא זיכרון כמו משפט אחד על קפה ששמעתי לא מזמן, בקטע מוזר מג'רי סיינפלד: 'הדבר היחיד שבאמת איתי במאה אחוז – זה הקפה. אני והוא נגד העולם כל בוקר מחדש!'. הוא אמר את זה כמובן בהקשר קומי אבל היה בזה משהו שנשאר איתי – מעבר לטעמים הנפלאים ולתחושת המרץ, יש משהו בקפה שמסמל עבורי בדיוק את זה, את הרגע הפרטי שאני לוקח עם עצמי, עם כוס הקפה, לפני שאני מתחיל את היום. עם או נגד העולם. תלוי ביום".

• "הקפה והאוכל בכסית היו מחורבנים למדי": קצר על הבר עם הסופר יצחק בן-נר
• אספרסיוניזם: מה שותים היום אנשי עולם הקפה הישראלי?

תודה אורי!