כבר אלפי חיילים ומילואימניקים ב-20 בסיסים נהנו מעגלת הקפה שהגיעה אליהם לבסיס בהתנדבות: "פתאום הבנתי כמה קפה הוא חלק חשוב מהשגרה", מספר טל סורקיס • איך הכול התחיל, מי הם התורמים המסתוריים, ואיך מסייעים לנשים מפונות באמצעות קפה?
"תגידו, עדיין לגיטימי לחפש תרומות למילואימניקים?" – כך נפתח ציוץ בטוויטר של מילואימניק שהגדוד שלו אמור לצאת מעזה בקרוב, והוא רצה לארגן עגלת קפה שתגיע לעוטף בהתנדבות, לפנק את החבר'ה בחגיגות החזרה הביתה – "הקונספט: חמישה חודשים שתיתם קפה שחור, בואו תיזכרו איך שותים קפה בעולם האמיתי", הוא הסביר.
צילמנו את הציוץ והעלינו לסטורי באינסטגרם של מגזין שותים, אולי העוקבים שלנו יוכלו לעזור, אחלה עוקבים יש לנו בואו נודה. תוך כמה דקות הגיעו כמה הודעות מבתי קלייה שהציעו לתרום את הקפה שלהם (כל הכבוד עם ישראל), אבל בלי מישהו שיבוא עם עגלה וציוד אין מה לעשות עם כל הקפה.
"שלחו לי פרטים ונראה איך מוציאים את זה לפועל", שלח לפתע טל סורקיס מעגלת הקפה הניידת Don Café. הוא עובד בשיתוף פעולה עם פארס מבית הקלייה Tostato בכפר חורפיש בגליל – פארס תורם פולי קפה טריים מבית הקלייה שלו, וטל נוסע עם העגלה לדרום ומכין קפה למילואימניקים.
"המילואימניקים אמרו שלשתות קפה אמיתי אחרי כל כך הרבה זמן שווה יותר מהכול"
את טל סורקיס פגשתי בשבוע שעבר באירוע הריסת בניין בשכונת נחלת יצחק בתל אביב. היזם של פרויקט הפינוי-בינוי הזמין אותו עם עגלת הקפה כדי לפנק את דיירי הבניין והשכנים בקפה ומאפה, פיצוי על הרעש והאבק. הוא הגיע עם עגלה יפה מעץ שהוא שיפץ בעצמו, מצוידת במכונת אספרסו מקצועית, פולים בקלייה מקומית, כמה סוגים של חלב להפוך, מאפים טריים, עוגיות, מיץ תפוזים ולימונדה ועוד. "האירוע למילואימניקים בדרום יהיה הפעם ה-20 שאנחנו מגיעים בהתנדבות", הוא מדווח, "אני חושב שהגענו כבר למעל 5,500 חיילים ומפונים בארבעת החודשים האחרונים".
החיבור של טל לקפה התחיל בתקופת הקורונה, כשאחרי השחרור הוא התחיל לעבוד כבריסטה בסניף של בנדיקט, משם הוא עבר בכמה בתי קפה ומסעדות, שיפר לאט לאט את יכולות הבריסטה שלו, ואז החליט לצאת לעצמאות. הוא קנה ושיפץ עגלה, השיג ציוד, הקים את דוֹן קפה והתחיל להביא את עגלת הקפה לאירועים. "ב-7 באוקטובר נכנסתי להלם, לא האמנתי שזאת הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה", הוא מספר, "במשך שבועיים לא זזתי מהבית, מלא בעצב ותסכול. ואז החלטתי שאני רוצה לתרום, במה שאני יכול".
הוא הרים כמה טלפונים וארגן תרומות שיממנו את הפעילות של העגלה – לשלם על פולי קפה, חלב. "הפעם הראשונה הייתה בבסיס במרכז, הכנתי קפה לבערך 400 חיילים, גדוד מילואים של שריון. הגענו לשם והחבר'ה פשוט קרנו מאושר, לא האמנתי! אחד החיילים אמר לי שיום קודם ערכו להם ערב מושקע של על האש, אבל לשתות קפה אמיתי סוף-סוף שווה יותר מהכול. באותו רגע הבנתי כמה קפה הוא חלק חשוב מהשגרה של כולנו".
השמועה על עגלת הקפה הניידת שמגיעה לחיילים נפוצה לבסיסים בכל הארץ, "ומהר מאוד התחלנו לקבל פניות מבסיסים נוספים. התחלנו לגייס תרומות, מעמותות, מאנשים פרטיים ומחברות מסחריות שרצו לקחת חלק. קיבלנו תרומות של חומרי גלם, כמו קפה ותחליפי חלב, ולפעמים גם מימון מלא לכל עלויות האירוע מתורמים מסתוריים".
"התחלנו גם פרוייקט בשם 'בואי לקפה', עם צוות נשים מדהימות, בשביל המפונות מהעוטף ומהצפון שנמצאות בבתי מלון. בכל פעם מגיעים למלון אחר ומעלים את המורל. המטרה היא שהנשים במלון יגיעו ויתחברו, יפרקו או סתם ישבו לכוס קפה עם צוות הנשים שמתלוות אלינו בפרויקט. אבל האמת, בדרך כלל גם הבעל והילדים מגיעים לקפה טעים או שוקו מפנק".
"יצא לי להכיר המון אנשים טובים באמצע הדרך, אני לא מאמין שהייתי מצליח לפגוש אותם בנסיבות אחרות, לצערי ולשמחתי. אני רוצה להאמין שהטוב הזה לא נגמר כאן ושהעם שלנו תמיד יכול להפתיע ולהראות למה הוא מסוגל. המטרה והרצון שלי הם להמשיך להגיע לכל מקום שאוכל להכין בו קפה טעים למי שבאמת מגיע לו וזקוק לו. ככל שהזמן חולף, באופן טבעי, קשה יותר לגייס תרומות, ואנחנו נשמח לתמיכה מכל מי שיוכל לסייע בתרומות מכל סוג. אבל אנחנו משתדלים להמשיך את הגלגל ולא לעצור את הפעילות שלנו בבסיסים ובמלונות. אני מאחל לנו לצלוח במשימה ולהמשיך לתרום ולהתנדב כמה שרק אפשר. אני יכול לומר אופן אישי שלמדתי לאהוב את העם שלנו קצת יותר במלחמה הזאת, ואני שמח על זה".
אפשר לתרום ולתמוך בפעילות של עגלת הקפה באמצעות Paybox (קליק).
חוץ מבית הקלייה Tostato, סורקיס רוצה להודות לכל מי ששמו יד ותרמו לפעילות במהלך החודשים האחרונים: קפה דאדא, קפה סלבדור, קפה ורו, Oatly ישראל, רולדין, דנדי דלי, קפה נינה חגור, ז׳ורנו בייקרי, זק״א, עמותת אלון ואלה, ומיכל ספיר מאתר עגלות הקפה 'קופיטרייל'.
