אדם לוי מניו יורק יכול לעבוד מרחוק מכל מקום בעולם, אבל דווקא עכשיו הוא בחר להגיע לתל אביב: "הרגשתי שאני צריך להיות פה" • איפה שותים קפה איטלקי וקפה שחור ישראלי בברוקלין, למה הוא לא מרגיש בטוח בניו יורק, ומה מחמם את הלב בישראל?
את המדור התייר.ת המעודד.ת התחלנו לפני כחצי שנה כשהמצב היה חשוך קצת יותר, המלחמה בצפון לא הסתיימה והתצפיתניות עדיין היו בשבי. השאיפה הייתה להרים את המורל באמצעות ראיונות עם אנשים נהדרים, תיירות ותיירים, שבאו לבקר בארץ בדיוק עכשיו ובדיוק מהסיבות האלה, של אובדן דרך. היה מרגש מאוד לשמוע סיפורים אישיים מיהודי תפוצות פטריוטים, שבאו לתמוך בנו מתוך מקום של סולידריות אמיתית ושותפות גורל עמוקה. נמשיך השבוע עם אורח מיוחד מאמריקה, אדם לוי החמוד, שישב אצלי על הבר בשוק לקפה ושיחה מלב אל לב. בואו נתחיל:
מה שמך?
"אדם לוי. נולדתי וגדלתי בלוס אנג'לס, בשכונת וודלנד הילס היפהפייה, ובשנים האחרונות אני מתגורר בניו יורק. בארבעת החודשים האחרונים אני גר בתל אביב, באתי לבקר לתקופה לא מוגבלת. אני עובד מרחוק, נווד דיגיטלי, עוסק בקריפטו. אני מטייל עם מזוודה אחת ולמעשה יכול לעבוד מכל מקום בעולם – ריזורט אקזוטי על חוף בדרום אמריקה, בית על עץ בנורווגיה, עיר סואנת במזרח הרחוק – אבל בחרתי לבוא לפה. הרגשתי שאני צריך להיות פה.
בניו יורק האנטישמיות גואה, ולמרות שיש שם הרבה יהודים, בתקופה הזאת אי אפשר לדבר עברית חופשי ברחוב ולא ממש אפשר להסתובב עם המגן דוד בחוץ. הרגשתי עמוק בבטן שאני צריך לבוא לישראל. מעולם לא הרגשתי את זה לפני כן. מאז השבעה באוקטובר יש בניו יורק הרבה יותר דגלי פלסטין והפגנות פרועות, ואתה לא מרגיש מאה אחוז בטוח. זה לא שיפגעו בי, אני פשוט כבר לא מרגיש בבית".
מה אתה שותה?
"אמריקנו קטן עם ספלאש חלב, 1% בדרך כלל. אני מתאמן הרבה ושומר על תזונה. היכן שלא נדדתי בעולם שתיתי רק את זה. חוץ מאשר במדינות אירופה, שם אני שותה קפוצ'ינו. בבית אני בכלל שותה נס קפה של טייסטר'ס צ'ויס, עם חלב דל גם כן, או שאני קונה פולים טחונים ומכין בפרקולטור. מתעב קפסולות, זה הקפה הכי נורא. אני אוהב מאוד לשתות בחוץ אמריקנו – באל איי, בניו יורק וגם בתל אביב. מרגיש בבית".
ואיך באמת הקפה בניו יורק?
"נהדר! ממש טוב. אני לא פריק של בתי קפה, אבל שמתי לב שברוב המקומות הקפה מצוין. יש מקום אחד שאני אוהב במיוחד והולך אליו כל הזמן – קפה ויטוריה בוויליאמסבורג שבברוקלין. זה קפה בוטיק של בעל ואישה איטלקיים שנמצא שם שנים. הם גם קולים את כל הזנים והתערובות בעצמם וגם מכינים דברי מאפה טעימים במיוחד. יש להם מכונת אספרסו איטלקית, Faema, את כל סוגי משקאות האספרסו והלאטה, כולל כל התוספות והסירופים שהאמריקאים אוהבים, וכמובן גם מכונת פילטר אמריקאית, שזה מה שהכי אוהבים ביבשת הגדולה – גראב אנד גו.
12Chairs הוא גם מקום שאני אוהב ללכת אליו ולקנח ארוחה טובה בקפה בוץ שחור כמו שצריך. זה מקום של ישראלים שנפל חזק בגלל השבעה באוקטובר. יש להם סניף בברוקלין, באזור שיש בו המון פרו-פלסטינים, והם כמעט אכלו אותה, אבל נראה לי שהם שורדים. האוכל שם טעים, מה זה טעים – מעולה! הכי קרוב למסעדות של תל אביב, כולל האחלה אווירה ואחלה אנשים. וכאמור, שחור בוץ בסוף הארוחה – מושלם".
ולסיום כמה מילים לעידוד?
"אחרי השבעה באוקטובר החוויה הקיומית בניו יורק השתנתה. אני לא מרגיש מאוים או בסכנה בגלל האנטישמיות וההפגנות, אבל בהחלט מרגיש לא בנוח. מה שהתעורר בליבי זה שאני צריך להיות בין יהודים, להיות בארץ. למרות שכנווד דיגיטלי חשוב לי לטייל בכל העולם, לאכול מאכלים לא ידועים ולשתות קפה משובח, בתקופה הזאת היה לי חשוב להגיע לתל אביב, לאותה תחושה של משפחה שלא מרגישים בשום מקום. זה נראה כאילו בארץ אנשים לא מפסיקים לריב אחד עם השני, אבל בסוף היום, בתכלס, כשאתה זקוק לעזרה, אתה יכול לפנות לכל אחד. כולם יעזרו לך. סולידריות בין אנשים אינה מובנת מאליה והידיעה שאנשים כאן עוזרים אחד לשני זו הרגשה טובה מאוד. גם מחממת את הלב וגם מטעינה את הנפש באנרגיה טובה, חיובית מאוד, עם הרבה אור ואהבה".
- "הולנדים לא מבינים באוכל, אבל בקפה יש תחרות": המלצות לבתי קפה באמסטרדם
- "לונדון מלאה ברשתות של בתי קפה, אבל זה לא קפה איכותי"
תודה אדם. שניפגש בשמחות.
