איך הופכים לאטה ארט לתחרות מגניבה? אליפות הלאטה ארט של מגזין שותים בשבוע הקפה של תל אביב הציבה בפני הבריסטות ארבע משימות שונות, שנמדדו לפי דרגת קושי, סימטריה, דיוק וניקיון • וגם: הגמר שהוכרע בהפרש של נקודה אחת בשנייה האחרונה
בתחרות לאטה ארט לא מספיק לצייר יפה. כדי לנצח צריך לשמור על דיוק, סימטריה וניקיון גם כשהזמן אוזל, הקהל צופה והשופטים בוחנים כל פרט. זו הייתה המשימה שעמדה בפני הבריסטות שהתמודדו באליפות הלאטה ארט של שבוע הקפה של תל אביב, שהסתיימה בגמר דרמטי במיוחד בשבוע שעבר (יום ב').
התחרות נערכה בחסות מותג הספלים האיטלקי Club House, שהושק לאחרונה בישראל – כל המשימות בוצעו בספלים מסדרת Maniko בגדלים ובצבעים שונים, ועמדות העבודה של הבריסטות צוידו במכונת אספרסו ובמטחנות מתקדמות של חברת Wendougee.
על השיפוט הופקדו אוּרי קטן, מדריך קפה וותיק ושופט קבוע בתחרות "הקפה הטוב" של מגזין שותים; אסף רויך, מומחה ללאטה ארט ובעל מותג כדי ההקצפה והאביזרים Barista Swag; והוד אסולין, עורך מגזין שותים, שגם הנחה את האירוע.
בניגוד לתחרויות לאטה ארט אחרות שנערכו בארץ, שבהן המתחרים מבצעים בדרך כלל ציור אחד או שניים ומתחרים אחד בשני ראש-בראש, באליפות הלאטה ארט של שבוע הקפה נבנתה התחרות כסדרת אתגרים שנועדה לבחון יכולות שונות של בריסטה. בכל משימה העניקו השופטים ציונים של 1-10 בארבעה פרמטרים: דרגת הקושי של הציור, הסימטריה, הדיוק בביצוע והניקיון של האיור בחלב על פני הקפה.
כבר מהרגע הראשון הרגישו את המתח. למרות שכל המתמודדים מקציפים ומגישים עשרות – אם לא מאות – כוסות מדי יום, השילוב בין קהל, שופטים, מצלמות, שעון שדופק והידיעה שכל קו בציור נבחן לפרטי פרטים – יצר לחץ לא קטן. בחלק מהמשימות אפשר היה לראות ידיים רועדות ורגעים של היסוס לפני המזיגה.
המשימה הראשונה הייתה "ציור החתימה". לכל בריסטה ניתנו שתי דקות להכין בכוס של 200 מ"ל את הציור שהוא שולט בו הכי טוב – כזה שהוא מבצע שוב ושוב במהלך יום העבודה, והוא יכול לצייג גם אם מעירים אותו באמצע הלילה. נחיתה רכה יחסית, חימום לקראת המשימות המורכבות יותר בהמשך.
במשימה השנייה, למתמודדים ניתנו ארבע דקות למזוג את אותו ציור בדיוק, לבחירתם, בשלוש כוסות שונות – 300 מ"ל, 200 מ"ל ו-130 מ"ל. מעבר לנראוּת של כל ציור בפני עצמו, השופטים בחנו עד כמה שלושת הביצועים זהים זה לזה, למרות ההבדלים המשמעותיים בגודל הכוסות. המשימה הזו דרשה לא רק שליטה במזיגה, אלא גם יכולת התאמה מדויקת של התנועה לכל גודל של כוס.
בסיבוב השלישי, שנמשך שתי דקות בלבד, קיבלו המתמודדים משימה שנשמעה פשוטה אך התגלתה כמאתגרת במיוחד: ליצור ציור של לב בתוך לב בתוך לב, עם כמה שיותר שכבות. ככל שהצליחו לדחוס יותר לבבות אל תוך הכוס, כך עלה ציון דרגת הקושי – אבל רק כל עוד שמרו על סימטריה, דיוק וניקיון. מי שניסה להיות שאפתן מדי הסתכן בכך שהציור כולו יאבד איזון, ואכן רוב המתמודדים הלכו יחסית על בטוח עם פחות לבבות אבל יותר מדויקים.
לאחר שקלול הניקוד משלוש המשימות הראשונות, עלו לגמר שני הבריסטות שהציגו את הביצועים הטובים ביותר לאורך הערב: סער בן-יצחק מקפה נחת ואחמד ג'אבר מקפה נאדי בירושלים.
בגמר, שהוקצבו לו חמש דקות, התבקש כל אחד מהפיינליסטים להכין שתי כוסות, בגדלים לבחירתו: באחת היה עליו למזוג ברבור, ובשנייה ציור קלאסי לבחירתו. גם כאן נמדדו אותם ארבעת הפרמטרים (דרגת קושי, סימטריה, דיוק וניקיון), כאשר לבחירת גודל הכוס הייתה משמעות: מזיגה בכוס קטנה העניקה יתרון בפרמטר דרגת הקושי, אך גם הפכה את המשימה למאתגרת יותר.
בסיום המזיגות נראה היה שהכול עדיין פתוח, שני הפיינליסטים הוציאו ביצועים מרשימים, אבל סער השתמש בשני ספלים של 300 מ"ל בעוד שאחמד השתמש בספל אחד של 300 ובספל אחד של 200 מ"ל. בשלב הזה נכנס גם הקהל לתמונה – לראשונה בתחרות ניתנה לקהל במקום אפשרות להשפיע על התוצאה באמצעות חמש נקודות בונוס, וברוב קולות הן הוענקו לאחמד ג'אבר. כשנחשפו ציוני השופטים, התגלה שחמש הנקודות הללו היו בדיוק מה שצריך כדי להפוך את התוצאה כולה: ניקוד השופטים היה צמוד במיוחד והעניק לסער בן-יצחק הובלה של ארבע נקודות. בזכות הבונוס של הקהל, אחמד עקף את סער בנקודה אחת בלבד והוכתר לאלוף הלאטה ארט של שבוע הקפה של תל אביב.
זו הייתה הפעם הראשונה שבה נערכה אליפות הלאטה ארט במסגרת שבוע הקפה של תל אביב, ואם לשפוט לפי רמת המתחרים, האווירה והגמר הצמוד, יש סיכוי טוב שכבר עכשיו יש לנו מסורת חדשה.
