זה קורה לפעמים בתקופות החגים – אנחנו לא ממש עושים את זה מרצון, בעיקר כי זה כולל נסיעות, הצטופפות תחת קורת גג אחת עם אנשים שלא בהכרח בא לנו לפגוש, ובדרך כלל גם מסתיים באיזשהו ריב קולני עם בן או בת הזוג. אנחנו מתכוונים כמובן לביקור בסניף של איקאה.
זה היה בשבוע שלפני ראש השנה, והמקום היה ריק מהצפוי לתקופה שלפני חג. אחרי עלייה בגרם המדרגות שבכניסה לסניף ניצבים הלקוחות בצומת דרכים – ימינה לבית הקפה של איקאה, או שמאלה למסלול שסופו מי ישורנו. אנחנו בחרנו להתחיל את הערב באפשרות הראשונה.
בית הקפה של איקאה, או אספרסו בר חלבי (כשר), הוא בסגנון הגשה עצמית, עם דלפק ארוך שממנו תוכלו לקחת מגש, תזמינו, תקבלו את מבוקשכם ותגשו עצמאית למצוא מקום לשבת. לרגעים נראה כאילו המקום מנוהל על-ידי דודות של האגודה למען החייל, ולאוויר נזרקים מדי פעם משפטים כמו "בואי מאמא, לחמם לך את זה נשמה?". את זה בטוח אין אצל השוודים. נתניה – 1, שוודיה – 0.
גם המחירים נראים כאילו יצאו מתפריט של האגודה למען החייל, עם מחירים מצחיקים כמו ארוחת בוקר קלילה עם כוס קפה ב-9 ש"ח בלבד, כריכים שונים במחירים שנעים בין 15 ל-25 ש"ח, פיצה אישית ב-15 ש"ח, או קפה ללא תחתית רק בחמישה שקלים. שווה.
הזמנו קרואסון שקדים גדול (9 ש"ח) וקפה. כשמזמינים קפה מקבלים כוס ריקה ואיתה ניגשים למכונות הקפה האוטומטיות (מדגם Black & White 4c של thermoplan), שטוחנות במקום את הפולים ומכינות קפה לפי בחירה בלחיצת כפתור. לחצנו על קפוצ'ינו והאספרסו התחיל לזרום כצפוי. אבל כנראה שבמכונה שלנו בדיוק נגמר החלב, אז נאלצנו לפנות למכונת הקפה הסמוכה, וממנה ביקשנו להוציא רק חלב מוקצף על האספרסו שכבר נמצא בכוס.
הקפוצ'ינו אמנם יצא מעט חם מדי, ההקצפה של החלב לא מדויקת כמו שיקציף לכם הבריסטה השכונתי, וכמובן שאין מה לצפות ללב על הקצף ממכונה אוטומטית. אבל אין מה לומר, הקפה מפתיע לטובה יחסית למה שאפשר לצפות מקפה במילוי חופשי בחמישה שקלים, שגם יוצא ממכונה בלחיצת כפתור. בקפוצ'ינו מרגישים מרירות נעימה מהקלייה הכהה של הפולים. מאפה השקדים היה מכוסה בשכבה של אבקת סוכר – כנראה כדי להסוות את פגעי הזמן, בכל זאת כבר שעת ערב – אבל הוא עדיין היה רך ונחמד.
אז אולי המאפים הם לא משהו לכתוב עליו הביתה, לא תצאו מהאספרסו בר של איקאה מסוחררים מהקפה המצוין, ואל תצפו כמובן לקפה של הגל השלישי, אבל בית הקפה של איקאה לחלוטין עונה מצוין על הצורך של אנשים רבים להעביר את הזמן בהמתנה לבני משפחה שנכנסו למבוך הרהיטים וכלי הבית, עם משהו לשתות ולנשנש בינתיים במחירים שווים לכל כיס.