נכון שרומא היא אחת הערים היפות בעולם ויש בה המון מה לראות – הכיכרות, המזרקות והטירות המדהימות בכל פינת רחוב. אבל בואו, זה רק מה שעושים ברומא בין הארוחות. אנחנו הישראלים מתים על אוכל איטלקי, ובצדק, בטח כשמכין אותו שף איטלקי אמיתי. ותגידו את האמת – כמה פעמים יצא לכם לראות בטלוויזיה שמישהו מכין רביולי טרי מקמח וביצה ולהגיד לעצמכם "וואלה, חובה לנסות להכין כזה מתישהו"?
אז נכנסנו לאתר של InRome Cooking, והתלבטנו בין האפשרויות השונות – סדנת פיצה וגלידה, סדנת פסטה וטירמיסו, ארוחה איטלקית מלאה, או סתם סיבוב בשוק האוכל. בחרנו ללכת על סדנת הערב הקבוצתית שבה הבטיחו שנכין (ונאכל!) טירמיסו ושני סוגים של פסטה טרייה, בעלות של 75 אירו לאדם, הכי זולה שמצאנו. הסדנה הזו היא בעיקרון ללא בשר, אז היא מתאימה גם לצמחונים ולשומרי כשרות. ויש בונוס – את כל המתכונים מקבלים אחר כך למייל.
קצת לפני השעה הנקובה ישבנו בבית קפה מקומי ושתינו מעט יין, כדי שאם האוכל לא ייצא טעים לפחות יהיה כיף. שני דברים לא ידענו: הראשון, יהיה טעים, מאוד. הדבר השני, הם הולכים להשקות אותנו עוד כל-כך הרבה. אבל על זה בהמשך.
היכרות, מתאבנים והרבה הרבה יין
הגענו לכתובת במרכז העיר, ברחוב הצמוד ל-Piazza Navona. פגשנו בסלון את חברינו לשעות הקרובות, שתי חבורות נחמדות של אמריקאים, ועוד משפחה חביבה של אמריקאים דרומיים סטריאוטיפיים, שחשבו שתל אביב הייתה בירת ישראל עד שטראמפ קבע אחרת. סה"כ קבוצה של כ-12 אנשים. פגשנו גם את השף פיליפו, רומאי בורן אנד רייזד, שינחה את הסדנה, כמובן באנגלית. השף פתח בשאלה על אלרגיות או רגישויות למזונות מסוימים, כדי שאף אחד לא יתחיל להתנפח באמצע השיעור.
נכנסנו למטבח וקיבלנו סינרים. פיליפו הכין את המילוי לרביולי (תרד וגבינת ריקוטה, עם פלפל שחור וגרדת לימון), אבל לא לפני שהוא הגיש נשנושים ודאג שכולם יקבלו כוס פרוסקו – יין לבן מבעבע איטלקי, מה שבארץ מכנים בטעות קאווה. גם בהמשך הוא ידאג שאף כוס לא תישאר ריקה. הוא טיגן חתיכות לחי של חזיר בשביל רוטב האמאטריצ'אנה לפסטה, שזה רוטב עגבניות עם לחי חזיר. אמרנו לשף שאנחנו פחות מתחברים לחזיר, אז לבקשתנו קיבלנו רוטב עגבניות ובזיליקום שהוכן בנפרד. אבל לא באנו כדי לראות את השף מבשל נכון? עוד כוס יין, וקדימה לעבודה.
מקציפים, טובלים, לשים ומרדדים
עמדת העבודה היא אי גדול שכל חברי הקבוצה והשף עומדים סביבו יחד. התחלנו בטירמיסו, כדי שיספיק לשבת במקרר לפני הארוחה. לא נלאה אתכם בכל תהליך ההכנה של הטירמיסו (המתכון המלא לטירמיסו כאן), אבל שתדעו שמתמודדים פה עם הרבה פחדים של בשלנים לא מנוסים, כמו הפרדת חלמון-חלבון באמצעות הקליפה של הביצה בלבד (!) והקצפה וקיפול של שמנת. ותאמינו או לא, עם ההכוונה של השף זה עובד כמו קסם, גם אצל אמריקאים שבכלל לא יודעים מה זה טירמיסו. סימנו איזה טירמיסו שייך למי, ולמקרר. מזגנו עוד כוס ועברנו לפסטה.
כמו שהבנתם עד עכשיו, היינו כבר די שתויים בשלב הזה של הסדנה, אז נקווה שהתיאורים יחסית קרובים למציאות. הכנו את הבצק של הפסטה מאפס, כלומר מקמח וביצים. זה נשמע מסובך ונראה כאילו המון דברים יכולים להשתבש בתהליך, אבל שף פיליפו גם מסביר איך מצילים את הבצק מכל משבר – אם הוא יבש מדי, רטוב מדי או קשה מדי ללישה. אין מצב שזה לא מסתדר בסוף. את הבצק של כולם איחדנו לגוש אחד גדול, ואחרי שהוא קצת ישב בניילון נצמד הגענו לשלב שכולנו חיכינו לו – קצת יין. ואז למכונת הפסטה.
את הבצק של הפסטה חילקנו לשני חלקים – חלק אחד לרביולי וחלק אחד לפטוצ'יני. העברנו את הבצק במכונת הפסטה, ואז שוב, ואז שוב, ואז שוב אבל על מספר נמוך יותר במכונה, ושוב על מספר עוד יותר נמוך כדי לקבל שכבה דקה-דקה של בצק למילוי. כל משתתף מילא (ואחר-כך אכל) בסה"כ 5 כיסוני רביולי, כי באיטליה פסטה היא מנה ראשונה. הפטוצ'יני עבר את אותו תהליך, רק שאחרי כל ההתעללות הזו במכונת הפסטה הוא נכנס אליה שוב, הפעם על הצד שחותך אותו לרצועות ארוכות ודקות. הרביולי עבר לסיר עם רוטב של חמאת מרווה, והמשכנו לפינת האוכל, רעבים אך חוששים, לטעום מה יצא.
קדימה אוכל
כשהתיישבנו בשולחנות לאכול, השף והעוזר שלו לא התבלבלו ושאלו מה אנחנו מעדיפים – יין אדום או לבן. בשלב הזה זה כבר לא באמת משנה. הרביולי והפטוצ'יני יצאו מצוין, אם כי הם מבושלים אל-דנטה כמו שהאיטלקים אוהבים. זה גם השלב שהמשתתפים מקשקשים ומכירים אחד את השני. האמריקאים באמת היו נחמדים, אבל כשאתם תלכו לשם הם בטח כבר לא יהיו. בסוף הגיעה גולת הכותרת – הטירמיסו, ואולי זה רק בגלל שהכנו אותו בעצמנו, אבל הוא היה אחד הטעימים שאכלנו ברומא, ואכלנו לא מעט.
הסדנה ארכה קצת יותר מ-3 שעות, שבמהלכן למדנו לבשל שלוש מנות שונות, אכלנו אחלה ארוחת ערב ושתינו לא מעט יין. יש תמורה לאגרה. בהחלט מומלץ אם אתם קופצים לרומא ובא לכם סדנת בישול קצרה, עם בן או בת הזוג או עם המשפחה.