הכירו את הקפה של צ'ופצ'יק: "אני קולה קפה מאוד מקומי, לא חו"לי או ניו אייג'י"

"מי שלא מכיר את תרבות הקפה של תל אביב יכול להרגיש זר כשמדברים איתו על קפה גבוה", מאבחן אור זימן, הבעלים של עגלת הקפה ובית הקלייה צ'ופצ'יק קפה בבית יהושע, בשיחה עם מגזין שותים, "אני לא אוהב את התחושה הזו, היא נכונה למקומות מסוימים אבל אני לא אוהב את זה אצלי בבית".

"באג'נדה שלי אני רוצה להיות מאוד מקומי, לא להיות חו"לי או ניו אייג'י מדי. מבחינתי זה סוג של הנגשה, כי אני מאוד אוהב שמדברים איתי בגובה העיניים. השאיפה שלי היא להיות פשוט מאוד אבל ברמה ממש טובה. גם הקפה הכי נועז שלי יכול לדבר לכולם. כל הטווח של פולי הקפה שלי, מהקליות הבהירות ועד הקליות הכהות, הם בתוך מסגרת שמתאימה לרוב האנשים".

ואז הגיע טלק

כמו הרבה צעירים אחרי צבא, אור זימן חזר מהטיול הגדול, עבר לתל אביב והתחיל לעבוד במסעדות ובתי קפה בעיר. "תמיד הייתה לי תשוקה לא מוסברת לקפה, אבל אחרי בערך שש שנים קצת מאסתי מעניין המסעדות בתל אביב, אז למדתי קופירייטינג והתחלתי לעבוד במשרד", הוא מספר. בשלב מסוים הזדמנה לו הצעה לפתוח עגלת קפה במושב הולדתו בית יהושע, הוא ניגש למכרז וזכה.

"אז עוד לא הייתה לי נגיעה לעולם הספיישלטי או הקלייה, הכרתי את העולם הזה רק מעיניים של בריסטה. אחרי שפתחתי את העגלה התחלתי לעבוד עם קפה רות, קניתי מהם קפה קלוי ועבדתי איתם צמוד. במהלך הזמן הם נהיו יותר מחברים, התקרבנו ולמדתי מהם המון. ככה התגלגלתי להבין שאני רוצה לעשות משהו משלי". הוא חיפש מנטור, מישהו שילמד אותו את רזי קליית הקפה – אפילו תמורת עבודה בחינם – אבל כל הקולים שהוא דיבר איתם פחדו שתיווצר להם תחרות.

עד שהגיע טל פרידמן מקפה טלק בחיפה. "היה לו תנור ישן, הכי בייסיק שיש, הוא נתן לי לבוא לקלות אצלו. הייתי מגיע לחיפה לקלות איתו פעם-פעמיים בשבוע, הוא הפך למנטור שלי בתחום הקלייה, נתן לי את כל הידע שהיה לו, ועל הדרך נהיינו חברים טובים. בינתיים קניתי לעסק שלי תנור טורקי ישן מאוד של חמישה קילו, פירקתי אותו לגורמים ולאט לאט עשיתי בו את השינויים שנראו לי. כל פעם הייתי מוסיף או משנה משהו. התחלתי לעבוד בצורה ארטיזנלית, למדוד זמנים וטמפרטורות והכול, והכנסתי את הקפה הזה לעגלה. בהתחלה עשיתי המון טעויות – הבלנד הראשון שלי היה עם חמישה זנים שונים, היום אין סיכוי שהייתי עושה דבר כזה".

"לאט לאט הבנתי מה האג'נדה שלי ומה נכון לי, חיברתי את התנור לסנסורים של חום ועכשיו הוא מייצר גרפים שאפשר ללמוד מהם ולייצר קונסיסטנטיות מלאה, כלומר שכל קלייה תהיה זהה לקלייה שלפניה. היום הבלנד הכי עשיר שלי מורכב מארבעה זנים. אני מחזיק חמישה חד-זניים באופן קבוע ועוד ארבע תערובות קבועות, ומשתדל לשחק ולהתנסות בעוד דברים".

"אני שמח שתערובת לעידו זכתה במדליית זהב, בגלל הסיפור המיוחד שלה"

הקפה של צ'ופצ'יק הספיק כבר לזכות בפרסים: בתחרות 'הקפה הטוב' לשנת 2023 הפולים מגואטמלה-אנטיגואה בעיבוד רטוב זכו במדליית כסף. "אני אוהב דברים מיוחדים אבל פשוטים", הוא מסביר, "הגואטמלה היה קליעה למטרה עם קפה יחסית פשוט ובעלות יחסית זולה". במדליית זהב בקטגוריה של תערובות 100% ערביקה זכה בלנד בשם תערובת לעידו, "גם הוא סופר פשוט, מורכב משלושה זנים: אתיופיה במינון יחסית נמוך שנמצאת שם כתבלין, וברזיל וגואטמלה, שהם זנים מאוד מאוזנים שאני אוהב. ממש שמחתי שהבלנד הזה זכה, גם בגלל שאני אישית אוהב אותו וגם בגלל הסיפור המיוחד שלו":

"לפני כמה שנים עשיתי סדנה של כמה מפגשים של נועה ברגר בתל אביב. התיישב לידי בחור בשם עידו, והיה לנו חיבור מטורף. הוא התעסק ביין בעיקר, ברמת הגולן, והוא בא להעשיר את עצמו גם בעולם הקפה. הייתה לו מכונת קלייה בבית והוא התעסק בזה בעיקר כתחביב, אבל היה לו קצת רקע בתחום הקפה, וזה חיבור מושלם עם היין. נהיינו חברים מאוד טובים ושמרנו על קשר טוב, היינו נפגשים וקולים ביחד, התייעצנו אחד עם השני. זה בלנד שיצא לנו לטעום יחד והוא מאוד אהב אותו. אחרי כמה זמן הוא נהרג בתאונת עבודה בכרמים שלו ברמת הגולן, והחלטתי שכמחווה אקרא לבלנד על שמו. נתתי גם למשפחה שלו לטעום, והם אהבו את הקפה ושמחו מהמחווה".

• נובֶמבר 2023 הוא חוֹדש הקלייה הישראלית, בואו להצטרף ולתמוך
• המלצות ל-5 תערובות קפה הכי איטלקיות שיש, אבל מתוצרת הארץ

את הקפה של צ'ופצ'יק אפשר לשתות ולקנות בעגלה בבית יהושע ובאתר של צ'ופצ'יק מן הסתם, וגם בבר הסמנת'ס בשוק הכרמל בתל אביב ובמאפיית ארגז לחם במושב עין ורד.

אל תפספסו, עקבו אחרי מגזין שותים >>
ויש עוד הרבה גם באינסטגרם >>